שאלה:

אני מרגישה שאין לי מזל! אני שונאת להרגיש ככה, ואני יודעת שיש לי המון דברים להודות עליהם: משפחה נהדרת וילדים נפלאים. אך אני צריכה לעבוד קשה ולאחרים הרבה יותר קל. הם מקבלים ירושות, זוכים בלוטו, מטיילים ברחבי העולם – רק אני עובדת קשה כל-כך כדי להשיג רמת חיים ממוצעת ומטה. אני אפופה בתחושות שליליות וזה לא בריא. כיצד אוכל להתחיל להכיר טובה על מה שיש לי ולהתלונן פחות על מה שאין?

תשובה:

אני בהחלט מבין את התסכול שלך, והרשי לי להציע רעיון חכם שלמדתי הבוקר מבתי התינוקת.

היא הרגישה לא טוב, מצב רוחה היה אף הוא לא טוב והיא נטתה להתבכיין ולהיצמד אלינו כל הזמן. הבוקר, בלי כל סיבה נראית לעין, היא לא חדלה לבכות – שום דבר שעשיתי לא עזר. עשיתי לה פרצופים מצחיקים, נדנדתי מולה את הבובה שלה וליטפתי בה את פניה, שרתי לה שירים טיפשיים ועשיתי כל מיני קולות מוזרים. אך היא המשיכה לבכות ולא התייחסה אליי.

לכן החלטתי לשנות אסטרטגיה. התיישבתי לידה על הרצפה והתחלתי לבכות בעצמי.

זה עבד. היא הפסיקה לבכות מיד. בהתחלה היא הביטה בי, מופתעת קצת, אך אז בקע והופיע חיוך רחב מבין דמעותיה, והיא התחילה לצחוק. ככל שבכיתי, כן היא צחקקה יותר. לבסוף היא יצאה ממצב רוחה המזופת, ונהנינו מכמה רגעים שמחים בפעם הראשונה מזה ימים.

מאוחר יותר, הרהרתי במה שקרה. מה גרם לה להפסיק לבכות? מדוע היא צחקה? ואז קלטתי פתאום. זה כל כך פשוט.

ברגע שאנו מתמקדים בכאבו של מישהו אחר, אנו שוכחים את כאבנו שלנו.

בדרכה התינוקית, עשתה בתי את מה שכולנו עושים לפעמים, כלומר, שוקעים בבעיותינו ומרגישים אומללים בגללן. צורת חשיבה זו נוטה להנציח את עצמה. ככל שאנו חושבים יותר על בעיותינו, כן אנו מרגישים אומללים יותר, וככל שאנו חשים אומללים יותר, כן אנו מתמקדים במה שחסר לנו.

הדרך הטובה ביותר לשבור את המעגל הזה היא להביט אל מחוצה לעצמנו ולראות אם נוכל לעזור למישהו אחר. כל עוד ניסיתי להוציא את בתי התינוקת מעצבותה, היא והעצב שלה עמדו במרכז תשומת לבנו. ברגע שהסבתי את מוקד תשומת הלב והתחלתי לבכות בעצמי, היא נמשכה אל מחוץ לעצב שלה ונעשתה מודעת לנוכחותי ולצרכיי. כעת היא יכלה להפסיק לבכות, שכן היא שוחררה מלהיות תקועה בתוך עצמה. היא כבר לא הייתה התינוקת הבכיינית האומללה, אלא ילדה המנחמת ומרגיעה את אביה הבוכה. לכן היא צחקה.

אני חושב שבתי התינוקת צודקת. יתכן שיש לך סיבה טובה להרגיש מדוכדכת. אך את צריכה להפסיק לשקוע ברחמים עצמיים ולהביט סביבך כדי למצוא מה את יכולה לעשות למען אחרים. אל תחשבי על הדברים שאת זקוקה להם, אלא על איך אחרים זקוקים לך. אל תביטי במה שחסר לך, אלא ראי את המתנות שאותן תוכלי לחלוק עם אלה שמתנות כאלה חסרות להם.

יש לך המון מה להציע וביכולתך לעשות כל כך הרבה מעשים טובים. אל תתני למרירות ולקנאה למנוע מנשמתך לתת את אורה. הגיע הזמן שהתינוקת שלך תפסיק לבכות ותתחיל לחייך.