פרשת השבוע מתארת את בניית המשכן לפרטיה. לאחר תיאור כל חלק של המשכן, התורה מעידה על כך שהכל נעשה בהתאם להוראות שנתן אלוקים למשה. פרשנים רבים תוהים מדוע התורה שבה ומדגישה נקודה זו לעתים כה תכופות.

המדרש מלמד אותנו שכשמשה הקים את המשכן בעולם הזה, מלאכים הקימו משכן דומה בשמיים. ספר הזוהר מוסיף שהמשכן שבשמיים הוקם בזכות מעשיו של משה כאן עלי אדמות. הפועלים שבנו את המשכן, מוכשרים ככל שהיו, לא התמחו בבניין שמימי. הם התאימו היטב לבניית המבנה הפיזי, אולם כדי לבנות משכן שמימי היה עליהם להסתמך אך ורק על ההנחיות שקיבלו ממשה.

יתכן שהיו זמנים שבהם הם חשו שלפרט מסוים היה עליהם לגשת בצורה שונה. אולם הם הכירו בכך שמשה עסק לא רק בבניית המשכן עלי אדמות, אלא גם במשכן של מעלה. הם ביצעו בנאמנות כל הוראה שלו, ביודעם שהם למעשה בונים יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. זוהי הסיבה שבגללה התורה חוזרת לעתים כה תכופות על כך שהם מילאו אחר ההוראות שנתן אלוקים למשה.

בבואו לדון במושג הזה, הבעש"ט מציין שכל מצווה בונה בנין בשמיים. רוב היהודים לא יודעים דבר אודות ההשפעה של מצוותיהם הגשמיות בשמיים. תכופות אנו תוהים ביחס למשמעותן של תפילותינו, מדוע יש להקפיד על סדר המילים או על הלכות ספציפיות הנוגעים למצוות. אולם עלינו לזכור תמיד שהיכן שנגמר השכל שם מתחיל האימון. שכן אלה שניסחו את התפילות ולימדו את ההלכות הבינו את ההשלכות השמימיות והביאו אף אותן בחשבון.