יש אנשים ויש אנשים.
יש כאלו שמול התמודדות עם אתגרים רבי עוצמה, הם מתכווצים ומעדיפים להפוך לקרבן. כך ילד מוכה הופך להורה מכה; מי שגדלה על רקע יחסים עכורים בין הוריו, סביר להניח שתעשה כך גם בנישואין שלה.
אחרים בוחרים להשתמש בקשיים שחוו כמנוף להתקדם קדימה ולהפוך לבעלים והורים טובים יותר; לקחת את נסיונם המר ולנצל אותו כדי לעזור לאחרים.
לא תמיד זה קל. לפעמים זקוק האדם לייעוץ חיצוני שיסייע לו לעשות זאת.
פעמיים מלמדת אותנו פרשת השבוע יותר ממשהו על כוחם של הקשיים להפרות ולהעניק לאדם יכולות שאין לאחרים.
הפרשה, העוסקת במפקד האוכלוסין הגדול שנערך לעם ישראל במדבר, מפרטת את רשימת בניו של אהרון אך לא את בניו של משה. בזכות אביהם, בניו של אהרן זכו אף הם להיות לכוהנים גדולים לאחר פטירתו ולהמשיך את השושלת. בניו של משה, לעומת זאת, לא קיבלו את שרביט ההנהגה לאחר שמשה נפטר לבית עולמו.
מדוע?
אחד הפרשנים טוען כי רק הסיבה לכך היא שבניו של משה לא עברו את ייסורי הגלות יחד עם עם ישראל כולו. בעוד העם התענה והתייסר תחת עולם של אנשי פרעה, בניו של משה גדלו להם בשלווה ובשקט במדין יחד עם אמם. רק לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף, כאשר יתרו חותן משה בא לבקר את חתנו במדבר, הצטרפו הבנים לאביהם במסע. הם לא חוו את הייסורים ולפיכך לא יכלו להיות מנהיגים של עם ישראל.
בהמשך, כאשר הפרשה מפרטת את מספרם של כל שבט, אנו מגלים עובדה מפתיעה: הבוגרים שבשבט לוי מנו בסך הכול שמונה אלף איש, מספר נמוך בהרבה ממספר של כל בני שבט אחר בישראל!
רבי משה בן נחמני (הרמב"ן) מתמקד בעובדה זו ומציין כי הדבר נובע מכך ששבט לוי היו פטורים מעבודת פרך בארץ מצרים, לעומת כל השבטים האחרים שנאלצו לעבוד בפרך. וכבר אומר הפסוק: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ." רק השבטים שחוו את העינויים על בשרם, זכו לברכה האלוקית של "כן ירבה וכן יפרוץ."
הנה לנו שתי דוגמאות של יהודים שחוו תקופות קשות בחייהם, אך דווקא הקשיים והסבל העניק להם כשרונות וברכות הרבה מעבר לאנשים רגילים. נראה כי המסר מובן מאליו: אם עברת תקופה קשה בחייך, אל תתן לה לסגת אחור ולהתייאש. אם תחפוץ בכך, תוכל להפוך אותה לזרז שישנה את חייך לטובה – לאט אבל בטוח.
כתוב תגובה