כמה יהודים יש בעולם? 13 מיליון? אם נהיה נדיבים נאמר 14 מיליון. כמה יהודים היו בעולם לפני מלחמת העולם השנייה? המספר נע כנראה סביב ה- 19 מיליון. אז אם נפחית את ששת המיליונים שהושמדו בשואה, נגיע ל- 13 מיליון – בדיוק כמו המספר שלנו היום. אז השאלה הגדולה היא: להיכן נעלמו כל היהודים האבודים? או, ליתר דיוק, מדוע ב- 60 השנים האחרונות לא הצלחנו להשלים את מספר היהודים לכמות שהיתה לפני המלחמה?
האמת היא, שכולנו יודעים את הסיבות. הצלחה, שפע ורמת חיים המעודדים אנוכיות מתוחכמת – למה שנוציא כסף על ילדים אם אנחנו יכולים להוציא אותו על עצמנו? – כל אלו עודדו בצורה נלהבת מדי את הדבקות בתכנון ילודה ואי-התרבותה. למעשה, בממוצע של 1.8 ילדים למשפחה יהודית אנחנו אפילו לא משלימים את עצמנו.
בנוסף, קיימת ההשפעה ההרסנית של ההתבוללות. אם כל יהודי אמריקני שני מתחתן עם גויה, איזה סיכוי יש לנו להגדיל את מספר היהודים?
זה נכון, שמאז ומתמיד יהודים אף פעם לא היו מודדים איכות בכמות. ה' עצמו אמר זאת לעם ישראל: "לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים". אולם זה לא אומר שאנו צריכים להיות שאננים על העלמותם של יהודים. אנו קוראים בספר במדבר כיצד השם ציווה לערוך מפקד אוכלוסין בקרב העם היהודי. לא משנה מה גודל הזקן שלנו או איזו כיפה אנו לובשים (או שלא), בסופו של דבר ה' מנה את כולנו. כי כל אחד ואחד יקר לו. אז אם הקב"ה מוקיר כל יהודי ויהודי, כיצד אנו יכולים לראות את הדברים אחרת?
לפני מספר שנים, כאשר אירחתי את תוכנית הרדיו היהודית היחידה בדרום אפריקה, ראיינתי מנהיג חשוב מן הקונגרס היהודי העולמי. התחלנו לדבר על הנושא. שאלתי אותו אם אינו מודאג מן התחזיות המפחידות שהושמעו אז לגבי התכווצותה המספרית של האוכלוסייה היהודית. תשובתו היתה שכנראה תהיה לנו קהילה יהודית קטנה יותר, אך היא תהיה חזקה יותר. כי אלה ששרדו את ההתבוללות והתנגדו לה היו יהודים גאים ומחוייבים ליהדותם.
לא יכולתי לנמק את העניין, אך מה שהפריע לי מאד היה הגישה האדישה לכאורה שנאמרה בטון כה עובדתי ויבש. זה נשמע כאילו אמר: "אז מה? אנחנו נצטמצם אך נהיה חזקים יותר".
"אז מה?" – ככה? התורה אומרת שכל יהודי הוא מספיק חשוב עבור ה' כדי לספור אותו. תורת החסידות מלמדת שלכל אחד מאיתנו יש נשמה שהיא חלק ממשי מאלקים. איבדנו שישה מיליון יהודים בשואה, ומנהיג יהודי אומר "אז מה"?
רק עכשיו אנשים מתחילים להפנים, איזה איש חזון היה הרבי. בשנות החמישים, בתחילת מנהיגותו, הרבי יזם את המושג של שליחות. הוא שלח רבנים צעירים ונשותיהם למקומות רחוקים, הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה רוחנית. אפילו בשנות השישים והשבעים, תנועות יהודיות אחרות לעגו וגחכו למשמע הרעיון. הם לעגו לרעיון לשלוח זוגות דתיים צעירים למקום כמו אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "יאכלו אותם שם לארוחת בוקר" הם גחכו. "אין לו שום סיכוי לשנות משהו", "הם אפילו לא יוכלו להישאר דתיים בעצמם", ועוד אמירות ספקניות ולעגניות מסוג זה.
כיום, ב"ה, ישנם יותר מ- 100 מרכזי חב"ד במדינת קליפורניה לבדה. וכיום, ב"ה, אותם תנועות עצמן שבתחילה חשבו שרעיונותיו של הרבי הם אבסורדיים, הן עצמן נמצאות אף הן בעסקי הפצת יהדות. אכן, מרנין את הלב לראות כיצד כל אותן תנועות הולכות עתה בעקבות מאמציו החלוציים של הרבי שסללו להן את הדרך, כולל כל אותם ציניקנים שלא נתנו אמון בתחילת הדרך.
לפני קצת יותר משנה, בתי וחתני הקימו את המרכז היהודי הראשון ב- Table View שב- Cape Town. זהו אזור שמשך אליו הרבה משפחות יהודיות צעירות, אבל לא היתה בו שום תשתית יהודית או נוכחות קהילתית. התבוללות היתה שם עובדה קיימת. בביקורה הראשון בבית הספר הממלכתי המקומי, היתה לבתי אפשרות להיפגש עם ילדים יהודיים. כאשר שאלה אחד מהם, נער בגיל 12, מה תוכניותיו לגבי חגיגת בר המצווה שלו, הוא אמר לה: "ההורים שלי אמרו שאני לא צריך את זה".
מיותר לומר, שחגיגת בר המצווה של אותו נער היתה הראשונה שנחגגה בבית הכנסת ב- Table View.
אולם אינכם צריכים להיות מקצועיים בשליחות כדי לקרב יהודי אחר אל היהדות. הביאו חבר/ה לבית הכנסת ויידעו את הרבנים על בואם. הם כבר יקבלו אותם ויסבירו להם פנים. אינך צריכה להיות רבנית (אשת רב) כדי להזמין משפחה מרוחקת אל ביתך לסעודת שבת. לַמדי מישהי אחרת את מה שאת כבר יודעת. אתה יכול להיות מורה ומשפיע גם אם אינך רב. למעשה, יהודים שאינם מכירים את היהדות, לעיתים קרובות חוששים ממפגש עם רב וזקוקים לחבר שיתמוך בהם רגשית ויעשה את כניסתם לחיי היהדות חלקה יותר.
בעזרת השם, אנחנו נגשים את אחריותנו וזכותנו לעזור לשקם את הדור האבוד ואת קהילות מזרח אירופה שנעלמו. בעזרת השם, העם שלנו יהיה חזק וגם יגדל בכמות, עד שכל יהודי אבוד ימצא את מקומו, יעמוד וייספר בתוך עמנו.
כתוב תגובה