זוכרים איך הכול התחיל? לפני שנה בדיוק, רגע לפני פורים. נגיף בלתי צפוי שינה את חיינו לבלי הכר. מאז חלפה שנה שלמה שלוותה בהרבה כאב ואבדן וקושי ושכוּלנוּ טעמנו בה את טעמן המר של הבדידות והריחוק.

אבל השנה הזו, שמפורים עד פורים, הייתה גם שנה של התפכחות ולמידת לקח. קיבלנו פרופורציות אחרות לחיים ואת ההבנה שאולי צריך לארגן מחדש את סדרי העדיפויות האישיים שלנו.

באיזשהו מקום, ההיסטוריה קצת חוזרת על עצמה. גם השנה ההיא שבה התרחש סיפור המגילה התחילה אצל יהודים רבים במידה רבה של אדישות וזחיחות. שם, בשושן, זכינו למעמד שוויוני ומכבד, היינו לאורחי הכבוד באירועי הממלכה ועיקר דאגתנו הייתה איך להספיק עוד ועוד ממה שהיה לאימפריה הפרסית להציע לנו.

ופתאום הגיעה הגזרה. ואיתה גם ההבנה שכנראה טעינו איפשהו בדרך. האדישות פינתה את מקומה לחשבון נפש והזחיחות הוחלפה בענווה. השנה הזו, שבה ריחפה מעל ראשנו גזרת השמד האיומה, למרות ובזכות הקושי שהביאה עימה, הפכה לשנה מכוננת ביחסינו עם בורא העולם.

ואז, רק אז, קרה הנס.

נכון, אי אפשר להשוות את ההתמודדות מול הנגיף להתמודדות מול הגזרה המחרידה של השמדת העם כולו. ובכל זאת, קצת כמו חג הפורים הראשון בהיסטוריה, את חג הפורים הזה נחגוג יהירים פחות ומאמינים יותר.

וכשרואים בעיניים את חסדי השם לאורך כל הדרך ובוודאי בהצלחה הבלתי מובנת מאיליה של מבצע החיסונים אפשר לברך בפה מלא: הלוואי שכֵּן תִּהְיֶה לָנוּ! שבחג הפורים הזה נוכל לחגוג את הפסקת המגפה, אבל חשוב מכך, את סופה של הגלות הארוכה ותחילתה של גאולת עולם.

פורים שמח באמת ושבת שלום,

הרב שמואל רסקין