קוראים וקוראות יקרים,

זה מתקרב! זה כבר ממש כאן מעבר לפינה...

עד כמה שאנחנו מנסים להדחיק את זה ועד כמה שאנחנו מנסים להתעלם – זה הולך לקרות ממש בקרוב. וכשזה יקרה, אחוזים קטנים מהאוכלוסייה ישמחו מאוד, אבל כל השאר... איך לומר את זה בעדינות: קצת פחות.

למה אני מתכוון? לחופש הגדול כמובן. המורים וגם התלמידים מחכים לצלצול הגואל שיבשר על ימים שקטים, מסדרונות ריקים ו"אפשר-לעשות-מה-שבא-לנו"... אבל ההורים, הסבים והסבתות, ואפילו הדודים והדודות נכנסים ל'מיני-פניקה', כולם שוברים את הראש בניסיון למצוא את הדרך הכי טובה, נכונה וקלה לעבור איכשהו את הקיץ בשלום.

נראה לי שכולכם תסכימו איתי שהחופש הגדול הוא קצת גדול מדי. גם לדעתכם באמת שלא יקרה לו כלום אם נקצץ אותו קצת (או אפילו נבטל אותו בכלל). אני לא אומר חלילה שלא מגיע למורים חופשה, אבל המצב בו מאות אלפי ילדים לא נמצאים במסגרת לימודים מסודרת, צריכה להדאיג את כולנו.

כל עוד ומשרד החינוך לא מבטל את 'החופש הגדול', אנחנו נדרשים להקדיש זמן ומחשבה לחשוב מה הכי נכון לעשות עם הילדים בחופש.

הדרך הטובה ביותר היא שננצל את ימי החופש להעניק לילדים משהו שאותו הם לא מקבלים בבית-הספר, ול'משהו' הזה קוראים 'קייטנה'.

קייטנה שתעניק לילדים ערכים; שתחנך אותם לאהבת את עם-ישראל, את תורת-ישראל ואת ארץ ישראל; שתיטע בהם גאווה להיות יהודים ותדריך אותם ב'מידות טובות' שיישארו איתם לנצח.

ברחבי הארץ והעולם יש מאות קייטנות תורניות. בתי חב"ד רבים מפעילים עבור הילדים בחופש את "קייטנת גן ישראל". חפשו קייטנה כזו בעירכם – אני מאמין שלא רק שיהיה להם כיף, אלא הם גם יחזרו הביתה מוארים ומחונכים יותר.

שיהיה לכם קיץ בריא,

הרב מנדי קמינקר