בהעלותך
איך לשמור על יציבות?
קוראים וקוראות יקרים,
תגידו לי בבקשה אם גם אתם מרגישים כך: העולם פשוט לא יציב.
אנחנו שומעים חדשות אבל כבר לא יודעים למי או למה להאמין. מה נכון, מה פייק ניוז, מה באמת קורה. תנודות בקנה מידה עולמי מתרחשות, אבל אנחנו לא ממש מבינים לאיזה כיוון זה מוביל אותנו. העולם שהכרנו משתנה מול עינינו.
אז איך אתם שומרים על יציבות? מה העוגן שלכם?
אני מאמין שהדרך הטובה ביותר היא פשוט לדעת היכן נמצא המרכז, סביב מה החיים שלנו נעים. לדוגמה, אם מנתח לב יתחיל להתעסק באמצע הניתוח בבדיקת שוק המניות, הוא ייכשל כשלון חרוץ בתפקידו. אם מורה יבדוק את הווצאפ כל שתי דקות באמצע השיעור, התלמידים לא יוכלו ללמוד.
אז מה המרכז שלנו?
אדמו"ר הזקן מגדיר זאת כך:
"וזה כל האדם ותכלית בריאתו, ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים, להיות לו דירה זו בתחתונים". במילים אחרות, התכלית שלשמה נבראנו היא ליצור בית ודירה לבורא יתברך. אנו עושים את באמצעות קיום מצוות ומעשים טובים שהופכים את העולם למקום טוב יותר.
אני מאמין ומקווה שאם ננסה להתמקד במטרה ונקדיש קצת פחות זמן לכל ההפרעות שמסביב, החיים שלנו יהיו הרבה יותר יציבים.
שבת שלום!
הרב מנדי קמינקר
כמה ימים צריכים לאכול בשר? מה מיוחד במספר 70? רמזים וגימטריאות לפרשת בהעלותך.
הנהגת ציבור אף פעם אינה משימה קלה; הנהגת ציבור יהודי קשה אף יותר; והנהגה רוחנית קשה מכולן. מנהיגים מפגינים בפומבי חזות רוגעת ונינוחה, אופטימית ועליזה. אבל מאחורי המסכה מתרגשות גם עלינו, מנהיגי הציבור, סערות נפש
אנו חיים בעולם שבו יש לבני האדם כמעט רק זכויות, אבל לפי התרבות היהודית, ככל שהאדם גבוה יותר, מוטלות עליו יותר חובות ועליו לעבוד קשה יותר כדי לקבל את הזכויות שלו.
סיפור מדהים של השגחה פרטית של יהודי שהחליט לא להתייאש ולעשות קידוש למרות כל הקשיים.
החלק המרכזי בכל תפילה הוא התפילה הנאמרת בעמידה, בלחש וברגליים צמודות. לתפילה זו קוראים בשם "שמונה עשרה" או "תפילת העמידה", וכפי שציינת מקפידים לומר אותה דווקא בלחש
וגם: איך מתקנים משהו שקרה בעבר? מתברר שלעם ישראל יש סוד מיוחד... (רמז: פסח שני)
מה קרה כשילדה קטנה דיברה בבית הספר על המצווה החשובה של הדלקת נרות שבת קודש? הרבי מספר.
תנורו של עכנאי: סיפור מדהים על חכמתו וגדלותו של צדיק מזמן התלמוד, ועל הכוח הגדול שבורא העולם נתן בידי החכמים.
נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים.
