ב"ה

גולשים יקרים,

בכל יום רונן מגיע הביתה בשעה שבע וחצי בערב, אבל אשתו לא בטוחה האם הוא באמת חזר מהעבודה, או הביא את העבודה ביחד איתו. הסמארטפון לא עוזב אותו אפילו לרגע, וכשהוא מצפצף הוא ממהר להשיב. הודעה מהבוס, ללקוח יש רק שאלה קצרה, הבורסה בניו-יורק עדיין פתוחה, והרשימה מתארכת... "מותק, איך היה בבית ספר" הוא שואל את הילדה ומגניב מבט לעבר המסך המרצד.

קל להאשים את מר סטיב ג'ובס בכך שהסמארטפון הפך להיות חלק מהחיים שלנו, אבל אין בכך שום דבר חדש. מאז ומעולם אנשים חשבו, דיברו ונשמו את העבודה והקריירה שלהם. או כמו שאומרים, הסמארטפון הוא רק התירוץ.

יעקב אבינו השקיע שנים רבות בלימוד התורה, אך אז הגיע הזמן לצאת לחרן ולהתחיל לעבוד קשה לפרנסתו. בדרך הוא עצר בבית א-ל, שם חלם את החלום המפורסם. בטרם הוא הלך לישון הוא הקיף את ראשו באבנים וביקש לשלוח בכך מסר ברור: גם בעבודה הקשה המצפה לו, הוא הולך להעסיק רק את הידיים. הראש יישאר במקום הנכון – מחובר לבורא העולם ולחובתו הקדושה כבעל וכאב.

העבודה היא דבר חשוב. כל עוד ואנו חיים בעולם חומרי וזקוקים למוצרים פיזיים (אוכל, ביגוד, מקום מגורים) כדי להתקיים, אנו זקוקים לכסף כדי לרכוש אותם. אבל אל נא נאבד את הראש.

המשך שבוע נעים,

הרב מנדי קמינקר