תולדות
ב"ה
גולשים יקרים,
איפה אתם מתגוררים? מה הביא אתכם לארץ/עיר/מושב/כפר בו נמצא ביתכם? במקרים רבים, אנו קובעים את מקום מגורינו לפי העיסוק. אדם העובד בתל-אביב יחפש דירה באיזור עם גישה לתחבורה ציבורית נוחה למקום העבודה, ומי שעבודתה נמצאת בבאר שבע, כנראה לא תתגורר בעפולה. זאת מבלי להזכיר אפילו את אלו שפרנסתם הובילה אותם לפילדלפיה, ברלין או כל עיר אחרת על פני הגלובוס.
האמת היא, שזהו רק חלק קטן מהסיפור. כי לכל אחד מאיתנו יש שני סוגי פרנסה: זו הפיזית שמגיעה עם תלוש שכר ומס הכנסה, וזו הרוחנית. ואם נחשוב על כך מנקודת מבט אלוקית, הפרנסה הרוחנית היא העיקרית והחשובה.
מהי פרנסה רוחנית, אתם שואלים? זו שליחות. אם הגעתם למקום מסויים, כנראה שיש לכם שליחות, תפקיד שמחכה רק לכם. אף אחד, לא מי שבא לפניכם ולא מי שיבוא אחריכם, לא יוכל לבצע את אותה שליחות.
אולי זה מקום פיזי שמחכה מששת ימי בראשית שמישהו או מישהי ילמד בו תורה. אולי זו פיסת אדמה שרוצה שיקיימו עליה מצוות. אולי הם יהודים שמחכים שמישהו יחשוף אותם לעושר והעוצמה של מסורתנו.
ואת הפרנסה הזו כדאי לחפש באותה התלהבות בה אנו מחפשים את זו הפיזית.
שיהיה לכם המשך שבוע נעים,
הרב מנדי קמינקר
נ.ב. בסוף השבוע נערך הכינוס השנתי של שלוחי חב"ד בברוקלין שבניו-יורק. מה קורה כשקרוב ל-5,000 שלוחים ותומכים יושבים יחדיו? אתם יכולים לגלות בעצמכם אם תצפו בשידור החי... לחצו כאן לפרטים נוספים.
שמחה, חייכנית מלאת אופטימיות. כזאת שלוקחת הכל בקלות. החיוך שלך הוא בלתי נשכח. השמחת חיים שהקרנת כלפי חוץ כל הזמן , זה משהו בלתי נתפס
כאשר יעקב מתחזה לעשו כדי לקבל את הברכות, הוא לובש את "בגדי החמודות" של אחיו. מה הפך בגדים אלו לבגדי חמודות? סקירה מרתקת
קבוצת אנשים רגילה ממש מתכנסת בסוף השבוע. אולי יש בהם אנשים חכמים או גדולים בתורה, אבל מה שמייחד אותם הוא לא איך הם נולדו, אלא מה הם בחרו לעשות...
הקיסר הרומי טען לפני רבי יהודה הנשיא: לעתיד לבוא, בורא העולם לא יוכל לדון את הגוף או את הנשמה!
סירבתי בעקשנות להשתתף בטקסים הנוצריים ובשיעורי הנצרות שהיוו חלק מתוכנית הלימודים של בית הספר. תלמידים לא יהודיים התגרו בי בקביעות
סיכום קצר ויפה של פרשת השבוע: על תפילת יצחק ורבקה והתאומים שנולדו; מה זמם לעשות אבימלך לרבקה, ועל הרגע הדרמטי בו יצחק מבקש לברך את עשיו, אך לבסוף מברך את יעקב.
הרב חיים דרוקמן היה רק בן 24 כשהוא נפגש לראשונה עם הרבי. שנים אחר-כך, הרבי הוסיף חלק נוסף לדבריו...
האדם הינו עוד בעל חיים, אם כי בעל חיים אינטליגנטי ורגיש. מה שמבדיל אותו מעולם החי הוא נשמתו האלוקית, המגלמת את שאיפתו להתעלות מעל המצב החייתי ולהתייחס ליסוד השמימי
הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחבירו ואל תבוא לבין המחלוקת.
