גולשים יקרים,
הקשת הצבעונית של חודש החגים עומדת להסתיים. החודש נפתח ביום החגיגי אך רציני משהו, ראש השנה. הוא נמשך ביום של תפילה, מחילה והיטהרות ביום כיפור, ולאחריו באים חג הסוכות ושמחת תורה, ימים של שמחה אמיתית.
אולי, חג שמחת תורה הוא החג הקשה ביותר מכולם. קל לבכות, לבקש סליחה ולצום במשך יום שלם. אבל לשמוח באמת זה לא קל.
איך אפשר לשמוח כשלא קיבלתי העלאה במשכורת / בן/בת הזוג שלי לא התייחס/ה אליי יפה / היה לי פנצ'ר בגלגל?
הבה לרגע נתעלם מכל ההפרעות המלאכותיות ונתמקד במה שחשוב באמת. הבה לא נחשוב על מה שיש או אין לנו אלא על מה שאנחנו: הנשמה שלנו, חלק אלוקה ממעל ממש.
בשמחת תורה, הרימו כוסית 'לחיים' ותתחברו אל הנשמה. תנו לרגליים לרקוד; העניקו חיבוק ונשיקה חמה לתורה.
"אשרנו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו!"
שבת שלום וחג שמח,
הרב מנדי קמינקר
