כל מי שחווה פעם חוויה מרוממת, מכיר את התחושה המאכזבת של הנחיתה בחזרה על קרקע המציאות.
מידי שנה אני מרגיש את הטעם המריר הזה במוצאי 'שבת בראשית', כשמבינים שחודש החגים נגמר סופית, והלב מסרב להיפרד.
ואז מתנגן לי בלב שירו המרגש של אברהם פריד "שבוע טוב" ("א גוטע וואך"). השיר הוא ביידיש ולכן פחות מוכר בארץ. הנה תרגום (קצת צולע..) של חלק קטן מהשיר היפה הזה:
"בליל שבת, מבית הכנסת / לא לבד לביתנו צעדנו / מלאכים היו עימנו / הם באו לראות את הפלא / של קדושת השבת, התורה, התפילה / ושימשו לנו כנפיים / להתקרב טפח לשמיים.
והנה באים ימי החול / זה מרגיש כמו עול / בחזרה לכסף, בחזרה לעולם / ההתמודדות המוכרת, הקשה / עם מה שמסתיר את הקדושה...
"אל תירא עבדי יעקב!" / יהיה לנו שבוע טוב / כי ימי החולין / וגם הקשיים / נבראו רק עבורנו / כדי שבמו ידינו / אותם נהפוך לקדושים.
השבת אמנם הולכת / אבל לנו יש תפקיד / מהעולם הקטן הזה לעשות / "דירה" יפה ומאורת / לבורא העולם בעצמו"...
אז נכון, כמו שיהודים אומרים "לכל שבת יש מוצאי שבת". אבל אם חושבים על זה שימי החול נוצרו כדי שאנחנו נעשה קודש מכל מה שהוא חול, תחושת האכזבה מפנה את מקומה לתחושת אחריות ושליחות.
בהצלחה לכולנו במשימה החשובה,
שבת שלום,
הרב שמואל רסקין.