אמור

קוראים וקוראות יקרים,

מה הם ארבעת המניעים הכי חזקים שמפעילים את האנושות? אני מניח שתסכימו אתי שאלה המשאבים שכולם רוצים לצבור מהם עוד ועוד: ידע, כוח, כסף והערכה. התפיסה הרווחת היא שככל שיהיה לנו יותר במאגר, כך נהיה מאושרים ומוצלחים יותר. העידן התחרותי שלנו רק מקצין את תפיסת העולם הזו.

לכן הופתעתי לקרוא את המשנה בפרקי אבות (פרק ד, משנה א): "אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם; אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ; אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ; אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת". זה בדיוק הפוך, אומרים לנו חז"ל. חכמה זה לחלוק ולשתף, כוח נבחן דווקא בהבלגה, עושר לא משיגים אם רודפים אחרי עוד כסף, והערכה עצמית משיגים רק כשמפרגנים ומכבדים אחרים.

יש מצב שהתבלבלנו קצת במרדף אחרי האושר?

שבת שלום

שלום בלוי