ויקרא
ב"ה
קוראים יקרים,
מכירים את הספר "היום בו נגמרו התירוצים?" כנראה שלא, כי הספר עדיין לא נכתב. אבל כדאי שמישהו ירים את הכפפה ויכתוב אותו, כי התירוצים הורסים כל חלקה טובה!
אין כוונתי לתירוצים של תלמידים שבאים באיחור לכיתה, אלא לתירוצים שאנחנו מספקים לעצמנו מדוע אנחנו לא מה שאנו יכולים להיות. הבוס אשם, בן/בת הזוג, הסביבה... הרשימה רק מתארכת.
בספר "היום יום" שחיבר הרבי, מופיע הפתגם הבא (בתרגום ועיבוד מאידיש):
"חסיד יוצר סביבה. אם לא, עליו לפשפש היטב במעשיו ולבדוק את מצבו. העובדה שהוא לא יוצר סביבה צריכה לשבור אותו כמו קיסם, ועליו לשאול את עצמו: לשם מה הגעתי לעולם?"
שאלה נוקבת שדורשת מאיתנו להניח לתירוצים ולהתחיל לעשות את הדבר הנכון.
המשך שבוע נעים!
הרב מנדי קמינקר
אני בקשר זמן רב עם אישה שאני מכיר. השאלה היא איך לגרום לה להיות יותר דתיה לפני שנתחתן?
אדם אחד לא הצליח להבין כיצד ניתן להודות לבורא העולם על קשיים ומאורעות רעים. הרבי שלח אותו לתלמידו, אבל שם חיכתה לו תשובה מפתיעה
יום אחד ביקש אגריפס מכהן הגדול: אני רוצה להקריב אלף עולות. אל תאפשר לאף אחד להקריב חוץ ממני!
בעל-החיים מלא בתשוקות ובדחפים רגעיים, ולא מקדיש כל מחשבה למטרה כלשהי או לשיפור העתיד ולשכלולו. רגשותיו שולטים בשכלו
כל יום שישי בערב, אנו מרימים כוס של יין. גם במוצאי שבתות, בחגים וכמובן בחג פורים אנו שותים ממנו. מה מיוחד כל-כך ביין לפי היהדות? וגם - מי היה השיכור הראשון?
הוא סמל המתיקות האולטמטיבי וגם טובלים בו את התפוח בראש השנה, אך התורה אומרת כי אסור להקריב אותו על המזבח. מדוע?
בכל בוקר, כחלק מברכות השחר, אנו אומרים את תפילת "אלוקי נשמה שנתת בקרבי", תפילה בעלת משמעות עמוקה ורלבנטית
פרשת ויקרא היא הפרשה הראשונה בספר ויקרא, ספר שמוקדש כולו להקרבת קורבנות על גבי המזבח ולעבודת המשכן. חלק עיקרי במשכן – שעל בנייתו והקמתו קראנו בפרשות ויקהל ופקודי – היה העלאת הקורבנות על-גבי המזבח. פרשת ויקרא סוקרת את סוגי הקורבנות השונים וכיצד יש להקריבם.
כששירתתי בצה"ל, שירתו כמה חבדניקי"ם יחד עמי בגדוד. כיום, במסגרת עבודתי, יוצא לי להיפגש לא פעם עם חבדניקי"ם שעובדים בתחום ההיי-טק. הייתי מעוניין לדעת אם כן מה עמדתכם בכל הקשור לשוויון בנטל וגיוס בחורי הישיבות
שעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך, הקב"ה מנענע ראשו ואומר אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה את בניו, ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
