פרק לא

1לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
2בְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה חָ֖סִיתִי אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם בְּצִדְקָֽתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי:
3הַטֵּ֚ה אֵלַ֨י | אָזְנְךָ֘ מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי הֱיֵ֚ה לִ֨י | לְצ֣וּר מָ֖עוֹז לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת לְהֽוֹשִׁיעֵֽנִי:
מצודות: פלי"ישיץ בלע"ז:
4כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֜מְךָ֗ תַּנְחֵ֥נִי וּתְנַֽהֲלֵֽנִי:
תנחני: מונאראש"מוי בלע"ז כמו (שמות ל"ב) לך נחה את העם וגו':
5תּֽוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֖וּ טָ֥מְנוּ לִ֑י כִּ֥י אַ֜תָּה מָֽעֻזִּֽי:
6בְּיָֽדְךָ֘ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י פָּדִ֖יתָה אוֹתִ֥י יְ֜הֹוָ֗ה אֵ֣ל אֱמֶֽת:
בידך אפקיד רוחי: קומנ"דריה בלע"ז, אפקיד רוחי תמיד לפי שאתה פדיתה אותי מצרה:
7שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַֽ֜אֲנִ֗י אֶל־יְהֹוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי:
השומרים הבלי שוא: המצפים לתשועת ע"א:
8אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֖אִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י יָ֜דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי:
9וְלֹ֣א הִ֖סְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי:
הסגרתני: ליבראש"מווי ומנחם חבר אותו לשון סגירה וכן כל לשון סגר:
10חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֪י צַ֫ר לִ֥י עָֽשְׁשָׁ֖ה בְכַ֣עַס עֵינִ֑י נַ֜פְשִׁ֗י וּבִטְנִֽי:
עששה: כהתה לשון עששית שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, אין אותה מראה ברורה:
11כִּ֚י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּ֘י וּשְׁנוֹתַ֪י בַּֽאֲנָ֫חָ֥ה כָּשַׁ֣ל בַּֽעֲו‍ֹנִ֣י כֹחִ֑י וַֽעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ:
ועצמי עששו: לשון רקב כאלו אכלם עש:
12מִכָּל־צֹרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה וְלִֽשְׁכֵנַ֨י | מְאֹד֘ וּפַ֪חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָֽדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי:
מכל צוררי: מאת כל צוררי, הייתי חרפה לגדוף:
הייתי חרפה: לגדוף:
ולשכני: אני חרפה מאד:
ופחד למיודעי: אמישקטיישנ"ץ. מתפחדים על קורותי:
13נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב הָ֜יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד:
ככלי אובד: ההולך לאבד כל לשון אבידה אין הלשון נופל על בעל אבידה לומר הוא אבד אותה אלא האבידה אובדת ממנו כד"א אשר תאבד ממנו (דברים כ, 'ב) האובדת לא בקשתם (יחזקאל ל״ד:ד׳):
14כִּ֚י שָׁמַ֨עְתִּי | דִּבַּ֥ת רַבִּים֘ מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב בְּהִוָּֽסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ:
דבת רבים: עצת רבים, דבת לשון דובב שפתי ישנים (שיר השירים ז׳:י׳) וכן כל דבה שבמקרא פרלר"יץ בלע"ז:
מגור מסביב: שמייראין ומפחדין אותי:
בהוסדם: בהתיעצם:
זממו: לשון מחשבה:
15וַֽאֲנִ֚י | עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑ה אָ֜מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה:
16בְּיָֽדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י הַצִּילֵ֥נִי מִיַּד־אֽ֜וֹיְבַ֗י וּמֵרֹֽדְפָֽי:
בידך עתותי: עתים העוברים עלי על פיך הם ובגזרותיך:
17הָאִ֣ירָה פָ֖נֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ:
18יְהֹוָ֗ה אַל־אֵ֖בוֹשָׁה כִּ֥י קְרָאתִ֑יךָ יֵבֹ֥שׁוּ רְ֜שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל:
אל אבושה וגו': אחרי שקראתיך אין נאה שאבוש:
ידמו לשאול: ישתתקו ויאלמו למות:
19תֵּֽאָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר הַדֹּֽבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָ֜תָ֗ק בְּגַֽאֲוָ֥ה וָבֽוּז:
הדוברות על צדיק עתק: שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך:
עתק: סרה דבר שאינו כמו ויעתק משם (בראשית י״ב:ח׳), ודונש פתר אותו לשון דבר גדול וקשה כמו עתקו וגם גברו חיל (איוב כ״א:ז׳), הון עתק (משלי ח׳:י״ח), ולמכסה עתיק (ישעיה כ"ג) (סא"א):
20מָ֚ה רַ֥ב טֽוּבְךָ֘ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֖עַלְתָּ לַחוֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֜֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם:
מה רב טובך: ידעתי לעולם הבא יש שכר טוב ליראיך ומכל מקום בעולם הזה שהרשעים מקיפים אותם אני מתפלל עליהם שתסתירם בסתר פניך:
21תַּסְתִּירֵ֚ם בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֘ מֵֽרֻכְסֵ֪֫י אִ֥ישׁ תִּצְפְּנֵ֥ם בְּ֜סֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת:
מרוכסי איש: מחבורי רשעים המתקשרים יחד להרע להם:
22בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה כִּֽי־הִפְלִיא חַסְדּ֥וֹ לִ֜֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר:
בעיר מצור: בקעילה, כשאמר שאול עלי נסגר לבא בעיר דלתים ובריח (שמואל א כ״ג:ז׳):
23וַֽאֲנִ֚י | אָ֘מַ֚רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֘ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֖מַעְתָּ ק֥וֹל תַּֽ֜חֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ:
ואני אמרתי בחפזי: כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון והייתי נחפז ללכת מפני שאול כי השיגני, ושאול ואנשיו עוטרים אלי ואל אנשי לתפשם:
אמרתי: בלבי:
נגרזתי: נכרתתי לשון גרזן הכורת את העץ על שם גזירתו נקרא גרזן כך פי' דונש ומנחם חברו כמו נגרשתי ואין לו דמיון בתורה (סא"א):
24אֶֽהֱב֥וּ אֶת־יְהֹוָ֗ה כָּל־חֲסִ֫ידָ֥יו אֱ֖מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֜֗תֶר עֹשֵׂ֥ה גַֽאֲוָֽה:
אמונים נוצר ה': שומר ה' את המאמינים בישועתו וסומכים עליו:
על יתר: מדה במדה מכוונת כחץ על יתר הקשת (סא"א), או יש לפתור על יתר, חבל כנגד חבל קו כנגד קו, ל"א יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיהו ט״ו:ז׳) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה (סא"א):
25חִזְקוּ וְיַֽאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם כָּל־הַֽ֜מְיַֽחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽה:
חזקו ויאמץ לבבכם: כמו שראיתם שעשה לי להושיעני שהוחלתי לו: