פרק ל

1מִזְמ֡וֹר שִׁ֤יר חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד:
שיר חנוכת הבית: שיאמרוהו הלוים בחנכת הבית בימי שלמה:
2אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֖הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹֽיְבַ֣י לִֽי:
ארוממך ה' כי דליתני: הגבהתני:
ולא שמחת אויבי לי: כמו עלי שהיו אומרים אין לדוד חלק לעולם הבא, וכשראו שבשבילו נפתחו הדלתות לארון אז ידעו שמחל לו הקב"ה על אותו עון ונהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה:
3יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֜לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי:
ותרפאני: היא סליחת עון כמו ושב ורפא לו (ישעיה ו'):
4יְהֹוָ֗ה הֶֽעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֜יִּיתַ֗נִי מִיָּֽרְדִ֥י (כתיב מִיָּֽורְדִ֥י) בֽוֹר:
מירדי בור: כמו מירידתי לבור שלא ארד לגיהנם:
5זַמְּר֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו וְ֜הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קָדְשֽׁוֹ:
זמרו לה' חסידיו: על מה שעשה לי כי יכולים אתם לחסות בו שייטיב לכם ואפילו אתם שרוים בצער אל תיראו:
6כִּ֚י רֶ֥גַע בְּאַפּוֹ֘ חַיִּ֪ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֖עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה:
כי רגע: קטן באפו חיים ברצונו וחיים ארוכים יש בהרצותו ובהפייסו:
7וַֽאֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם:
ואני אמרתי בשלוי: בשלוותי הייתי חושב לא אמוט לעולם, אבל אין הדבר ברשותי כי אם ברשותו של הקב"ה ברצונו העמיד את הררי את גדולתי להיות עוז וכיון שהסתיר פניו ממני מיד הייתי נבהל:
8יְהֹוָ֗ה בִּֽרְצֽוֹנְךָ֘ הֶֽעֱמַ֪דְתָּה לְהַֽרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָ֜נֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל:
9אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א וְאֶל־אֲ֜דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן:
אליך ה' אקרא וגו' ואתחנן: תמיד לאמר לפניך מה בצע בדמי וגו' ואתה שמעת קולי והפכת מספדי למחול לי:
10מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֘ בְּרִדְתִּ֪י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת הֲיֽוֹדְךָ֥ עָ֜פָ֗ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ:
11שְׁמַע־יְהֹוָ֥ה וְחָנֵּ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה הֱֽיֵ֤ה | עֹזֵ֬ר לִֽי:
12הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֘ לְמָח֪וֹל ֫לִ֥י פִּתַּ֣חְתָּ שַׂקִּ֑י וַתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה:
פתחת: אלאק"ש בלע"ז, כמו (בראשית כד) ויפתח את הגמלים, ור"ד כל המזמור על מרדכי ואסתר והמן, בפסיקתא זוטא:
ואני אמרתי בשלוי: אמר המן:
אליך ה' אקרא: אמרה אסתר וכו' עד היה עוזר לי:
הפכת מספדי למחול לי: אמר מרדכי וכל ישראל:
13לְמַ֚עַן | יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֖בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥ה אֱ֜לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ: