הרבי ושזר

תערוכה שהופיעה בין כתלי 'המכון לאמנות חסידית' בברוקלין העניקה מבט חדש על מערכת היחסים ששררה בין הרבי מליובאוויטש זי"ע למר שניאור-זלמן שזר ז"ל, נשיאה השלישי של מדינת-ישראל. תמונות בגודל טבעי מציגות תצלומים שצילם מר ג'רי דנציק ז"ל, צלם שזכה פעמיים בפרס-הצילום, במהלך התוועדות של הרבי ובמהלך 'יחידות' של מר שזר עם הרבי.

התצלומים היו חלק מפרויקט של ג'רי, שכותרתו 'אמריקה מהצד האתני הלבן'. הפרויקט כיסה גם את הצד האירי, אך מפאת מחסור במימון לא הושלם. חלק מהפרויקט מוצג עתה תחת הכותרת "הרבי: ללכת בדרכיו".

לראשונה פגשתי את ג'רי, שנפטר לפני שנה, בשנת תשס"ג בביתו אשר בשכונת פארק-סלופּ שבברוקלין. הקירות והמרצפות של הקומה הראשונה בבית-האבן החום היו מכוסים בתצלומים שצילם. במרכז הסלון ניצב פסנתר ענק שארגזים של תמונות היו מפוזרים סביבו, כמו בכל שטח החדר. אף-על-פי שג'רי עצמו לא היה מסוגל ללכת, עקב מחלה שממנה נפטר לבסוף, וכבר לא היה פעיל בתחום הצילום זה מספר שנים, הבית 'נשם' את היצירות שלו.

"מיד כשהגעתי לשם, חשתי את האהבה שהיתה להם אליי", סיפר לי ג'רי על הזמן שבילה בין החב"דניקים בקראון-הייטס, במהלך שיחתנו הקצרה שנטלה ממנו הרבה אנרגיה כשהתאמץ לדבר. "הקהילה אהבה אותי, ואני אהבתי את הקהילה. זה היה כמו להצטרף לחברה חדשה, והרגשתי שזה מאוד מעניין".

ג'רי דנציק זכה פעמיים בפרס הידידות על-שם גוגנהיים בשל תצלומיו, והיה פרופסור לעיתונאות באוניברסיטת היוקרה קולומביה. תצלומיו הופיעו, בין היתר, ב'לייף מגזין' וב'ניו יורק טיימס'. התערוכות שלו הופיעו, בין יתר המקומות, במוזיאון 'מטרופוליטן' לאמנות, במוזיאון 'וויטני' לאמנות אמריקנית ובמרכז הבינלאומי לצילום.

חוויה מאלפת

ככל שדנציק הוסיף לצלם, ולאחר מכן התחיל לצלם את התצלומים הפנורמיים שזיכו אותו בפרסים, הלכו ונשכחו תצלומיו הישנים. ארגזים של תצלומים שלו היו מפוזרים בסטודיו שלו והפילמים ששכבו בארכיון שלו התחילו להתקלקל.

תמונת פורטרט של הרבי. צילום: ג'רי דנציק

כיום, מעברו השני של גשר מנהטן, מדבר בנו על התצלומים שצילם אביו בהקשר ההיסטורי שלהם. הדירה של הבן, בדומה לביתו של האב, מלאה בתצלומים. רק שכאן הם אינם מכוסים בשכבה של אבק.

הבן גרייסון מודה שבשלב מסויים בחייו הוא בחר במסלול שונה. "רציתי משהו שונה", הוא מסביר מדוע בחר בקריירה של מוזיקה. אבל הדברים השתנו כאשר הוא פנה לפוטוגרפיה, לא פוטוגרפיה לשמה, אלא הקמת ארכיון מהתצלומים של אביו.

המפנה בחייו חל בשנת 1999, כאשר הוא גילה את התמונות שצילם אביו בשנות החמישים, השישים והשבעים. אט-אט הגיע גרייסון להכרה בערכם ההיסטורי, והתחיל לסדר תערוכות מתוך התצלומים של אביו. הוא התחיל לבנות ארכיון מסודר מתוך התצלומים והפילמים, וערך מחקר על חייו של אביו. עם הזמן החלו להופיע התערוכות וההרצאות של ג'רי דנציק על היצירות שלו. בשנת תשס"ב הודפס הספר "ניו-יורק בעיני ג'רי דנציק: שנות החמישים בעדשת המצלמה".

בערך באותו זמן הוצגו כמה מתצלומיו באולם-העירייה של רובע ברוקלין, תחת הכותרת "יהודים בברוקלין". בתערוכה זו נכללו כמה מהתצלומים של ג'רי, מתוך הפרויקט 'אמריקה מהצד האתני הלבן'.

ר' זאב מרקוביץ, מנהל 'המכון לאמנות חסידית', הכיר מיד בערכם של התצלומים עבור קהילת חב"ד-ליובאוויטש והציע להקים תערוכה שתתמקד בתצלומים של הרבי והחסידים. הבן גרייסון קיבל את ההצעה. לדבריו, מאז שהגיע לראשונה לשכונת קראון-הייטס, הוא למד הרבה מאוד על יהדותו. "בכל פעם שאני מגיע לכאן, אני חווה חוויה מאלפת נוספת".

בזמן שבו נתקיימה שיחתי עם ג'רי, הוצגה תערוכת התצלומים הראשונה שלו במכון לאמנות חסידית בקראון-הייטס, שכותרתה היתה – "פארבריינגען".

חסידים מאזינים בדריכות לדברי החסידות של הרבי. צילום: ג'רי דנציק

בתקופה שדנציק היה בשכונה, הוא צילם את ביקורו של הנשיא שזר אצל הרבי בשנת תשל"ג, את חצר ליובאוויטש בחג-הפורים, שתי חתונות חסידיות, שיעורים בישיבת 'הדר התורה' שהיא ישיבה לבעלי-תשובה, ואת תהלוכת ל"ג בעומר בשנת תשל"ג ליד 770.

דנציק, יהודי שהוריו ציינו את הבר-מצווה שלו בהנחת תפילין ביומו הגדול, לא התעניין בילדותו יתר על המידה בשיעורי היהדות שהיו 'משעממים' לטעמו. "העדפתי לשחק במקום להשתתף בשיעורים אלה". הוא סיפר לי שלמרות שלא חווה בעצמו חוויות יהודיות-דתיות, שאף להנציח את חיי היהדות. "רציתי שהתמונות יראו שהאנשים האלה עסוקים ביהדות שלהם, שאצלם היהדות היא משהו פעיל".

באחת ההזדמנויות שג'רי הגיע לצלם, ראה היפים בעלי שיער ארוך שגלש מראשם עד מעבר לכתפיהם שעמדו והתפללו בדבקות. הוא צילם אותם כשהם מסייעים להנחת תפילין של היפים אחרים שמעולם לא עשו זאת. ג'רי הצטרף אליהם ברגע שהם התחברו לחיי היהדות. "ידעתי מה המשמעות של הדבר, והנחתי תפילין", סיפר לי.

בפגישה שקיימתי לאחרונה עם בנו גרייסון, הוא סיפר לי על חוויה דומה שהיתה לו-עצמו כאשר הניח תפילין באותו מקום שבו אביו הניח תפילין. "היתה לזה משמעות רבה עבורי, הייתי מאוד נרגש".

חיים חדשים

והנה אנו חוזרים לתיעוד המצולם של ביקור שזר אצל הרבי בתשל"ג, ליתר דיוק – י"ב בתמוז תשל"ג:

"שזר התקשר אליי במהלך ביקור שערך במקסיקו למטרת גיוס כספים עבור מדינת ישראל", סיפר לימים מיכאל ששר ז"ל, שכיהן בשעתו כקונסול ישראל בניו-יורק. "הוא הודיע לי שהוא מעוניין לשנות את מסלול הטיסה שלו ולטוס לניו-יורק על מנת להשתתף בהתוועדות חסידית עם הרבי".

"יחידות". צילום: ג'רי דנציק

לאחר הטיסה הארוכה, השאלה הראשונה ששזר שאל כאשר נחת בניו-יורק בשעה חמש אחר הצהריים היתה מתי יוכל להיכנס אל הרבי ל'יחידות'. התשובה שקיבל היתה: 'מתי שתרצה'. זמן קצר אחר כך הגיע שזר ל-770, שם נפגש עם הרבי לפני תחילת ההתוועדות. ה'יחידות' הזו נמשכה קרוב לשעתיים.

השיחה עסקה בעתידו של שזר, לאחר שלא הגיש שוב את מועמדותו לתפקיד הנשיאות, על-פי בקשתו של הרבי. בקשתו של הרבי הגיעה כאשר הכנסת דנה בהעברת חוק שיאפשר לשזר לכהן כנשיא מעבר לעשר השנים שהחוק קצב לכהונתו.

שז"ר העדיף להתמודד עם תפקידו החדש כאזרח, במקום להמשיך לכהן כנשיא המדינה. הרבי הורה לו שימשיך להתבטא באופן חיובי עבור עם-ישראל, ואמר שזה יהיה פחות מכביד עבורו כאשר מעתה הוא לא יצטרך להיות נוכח בכל הטקסים שהיה חייב להיות נוכח בהם בתפקידו כנשיא, דבר ששזר מעולם לא חיבב אותו.

כאשר שז"ר התכונן לצאת מחדרו של הרבי בסיום ה'יחידות', ביקש מראש את סליחתו של הרבי באם ייאלץ בלית ברירה לעזוב באמצע ההתוועדות, בגלל העייפות שלו מהטיסה.

ממתינים לכניסתו של הרבי אל אולם ההתוועדויות. צילום: ג'רי דנציק

"הנושא הכי חשוב כיום עבור הקהילה היהודית הוא להעניק לכל ילד יהודי חינוך יהודי כשר", אמר הרבי במהלך ההתוועדות.

במשך ארבע וחצי שעות שבמהלכן דיבר הרבי, עם הפסקות לשירת הקהל, שזר האזין ברוב קשב לדברי הרבי, השתתף בשירה באמצעות מחיאות כפיים ועודד את הקהל בשירתו, וכן אמר 'לחיים' לרבי.

דנציק הנציח כמה מהרגעים הנפלאים של ההתוועדות. אחד מהם הוא הרגע שבו שזר מניף את ידו ובה כוסית 'משקה' ואומר 'לחיים' לרבי.

"התמונה הזו מספרת לך על ההיסטוריה שהיתה בין שניהם", אומר גרייסון דנציק. "יחד עם זאת, ביטויי יראת-הכבוד מצידם של אלה היושבים מאחורי הרבי מספרים לך שזה היה משהו מאוד אישי שמעולם לא הובע ברבים".

"תראה את החיוכים החמימים, הכבוד וההערכה", אומר גרייסון על התמונה שבה שזר אומר 'לחיים' לרבי. "החמימות שהם מגלים זה כלפי זה מתבטאת בתמונה שמתעדת את הרגע הזה".

נשיא המדינה זלמן שז"ר אומר לחיים לרבי. צילום: ג'רי דנציק

"זה מדהים", אמר לי ג'רי בשעתו על המעמד הזה, "בשעת מעשה לא חשבתי שאני נוכח באירוע כה ייחודי ".

למעשה, שזר נשאר במשך כל ההתוועדות שנמשכה עד השעה שתיים לפנות בוקר. לאחר ההתוועדות הוא נכנס שוב ל'יחידות' אצל הרבי שנמשכה עד השעה ארבע ורבע לפנות בוקר!

"זאת היתה אחת הקבוצות הטובות ביותר של התמונות שלי", סיפר לי הצלם, "אשר איש מעולם לא נגע בהן והן לא פורסמו מעולם. אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי בשעתו, שהרשו לי לצלם את האירוע ההיסטורי הזה".

בעת שהופיעה התערוכה הראשונה, ג'רי התבטא שהתערוכות מעניקות לעבודה שלו "חיים חדשים". גרייסון אומר שכאשר התצלומים הללו מוצגים עתה בתערוכה, זה ממשיך את החיים של אביו ושל כל אלה שמופיעים בתצלומים.

[כמה מהתצלומים המופיעים במסגרת כתבה זו מופיעים בתערוכה שמציג 'המכון לאמנות חסידית', 375 קינגסטון אווניו, בין הרבה תצלומים נפלאים אחרים שמופיעים שם. להזמנת תדפיסים של התמונות יש לפנות לר' זאב מרקוביץ. טלפון: 001-718-774-9149.]

החסידים נותנים את קולם בשירה במהלך ההתוועדות. צילום: ג'רי דנציק

פגישה כפולה עם השליח

"שום דבר לא השתנה בחב"ד", אמר הנשיא זלמן שזר לכתב בבוקר שאחרי שתי ה'יחידויות' שלו אצל הרבי והשתתפותו בהתוועדות. "הם קיבלו אותי באותו כבוד ובאותה אהבה כמו בביקורי הקודם, כאשר כיהנתי כנשיא המדינה".

שזר הדגיש זאת בניגוד לאופן שבו אחרים קיבלו את פני נשיא המדינה לשעבר, לאחר תום כהונתו. "ברוב המקומות הוא כבר נשכח", כתב העיתון, "הוא כבר לא הנשיא".

"הידידים האמיתיים שלי", אמר שזר, "לא הפסיקו לבוא ולהתייעץ אתי".

"הרבי קיבל אותי יפה וביקורי אצלו היה מאוד מועיל", הוסיף ואמר שזר. "הוא נתן לי עצה טובה איך להסתגל למצבי החדש בתור אזרח מן השורה. המעבר הזה הוא קשה מאוד, ועצתו של הרבי היא באמת מאוד מועילה".

"מחיאות כפיים" בהתוועדותו של הרבי. צילום: ג'רי דנציק

היה זה ביום שלישי, יומיים לפני י"ב תמוז, כאשר מיכאל ששר קיבל שיחת טלפון משזר שהיה באותה שעה בעיצומה של נסיעה למקסיקו-סיטי, מקסיקו. "אינני יכול להפסיד את ההתוועדות השבוע בברוקלין", אמר לששר.

"יום חמישי היה יום מאוד קשה עבור שזר", סיפרה מזכירתו שולמית כהנא לכתב העיתון. "הלכנו מפגישה לפגישה במקסיקו-סיטי וטסנו ישירות לפגישה בניו-יורק".

עוד סיפרה: "מיד לאחר שהגענו למלון במנהטן והנחנו שם את חפצינו, שזר כבר התכונן לצאת בדרכו אל הרבי".

"הרבי התעניין אצלי בשלומם של גולדה מאיר ופנחס ספיר", סיפר שזר.

בדרכו ממקסיקו-סיטי לניו-יורק היתה למטוס של שזר המתנה בת שעה בטקסס, והקה

הרבי ושז"ר משוחחים באמצע ההתוועדות. צילום: ג'רי דנציק

ילה היהודית שם קיבלה את פניו בנמל-התעופה. הרב שמעון לזרוב, שליח הרבי בטקסס, הגיע אף הוא לנמל-התעופה והביא למר שזר את ברכותיה של קהילת חב"ד בטקסס. כאשר שזר ראה את הרב לזרוב, סיפר לו שהוא מתכנן להשתתף בהתוועדות י"ב תמוז אצל הרבי.

בהמשך, כאשר שזר הגיע ל-770, בחדרו הקדוש של הרבי, התכנסו במקום מספר שלוחים נכבדים מרחבי ארה"ב, וקיבלו את פני הנשיא לשעבר כששז"ר והרבי יושבים ליד השולחן בחדר היחידות, בטרם תחל ה'יחידות' הפרטית שלו עם הרבי. בשלב זה מספר שזר לרבי על פגישתו עם השליח של חב"ד ביוסטון, טקסס. הרבי הצביע על הרב לזרוב, שבינתיים הספיק להגיע למקום, ושאל את שזר: "אתה יודע שסבו היה הרב בלנינגרד?". מופתע מהעובדה שהרב לזרוב הספיק להגיע לשם, קם שזר בחיוך ולחץ את ידיו של הרב לזרוב בחום.

"השלוחים". צילום: ג'רי דנציק

(תודות להרה"ח ר' שלום-בער שיחי' לוין, מנהל ספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד', הרב זלמן לווין מהספרייה, ולג'ם)