היתה לי הזכות לפגוש את הרבי הרבה פעמים. אני חושב שהקשרים שלי עם הרבי התחילו כאשר בני נהרג בסיבות טרגיות והרבי שלח לי מכתב ניחומין מאלף. מאז נמשכה ההתכתבות בינינו.

שמחתי מאוד לראות את המכתב של הרבי אליי שנדפס בתוך ספר ה"איגרות קודש", בין מכתבים אחרים. נפגשתי כמה פעמים עם הרבי, וזכיתי לקבל ממנו הרבה מכתבים נוספים. מכתבים שעסקו בנושאים שונים, החל מהמצב בארץ ישראל ועד לדבר הכי מעניין – נושאים צבאיים. מאוד הערכתי את זה והושפעתי מדבריו. מאוד הערכתי והערצתי את הרבי.

מאוד הופתעתי מהעובדה שרב דתי, רבי, מבין היטב בנושאים צבאיים. הרבי הסתכל בעיניו, עיני הפלדה החודרות לתוך עיני, והמבט שלו מאוד חימם אותי. הוא דיבר אתי על נושאים שונים. זכור לי שביקשתי ממנו אז שיפעיל לחץ על ברית המועצות. זה היה בתקופה שברית המועצות התחילה לשלוח לארה"ב שלוחים במטרה לקבל תמיכה כלכלית עבור רוסיה. חשבתי אז שצריך להיות מופעל על הסובייטים הרבה יותר לחץ, וידעתי שהרבי ואנשי חב"ד היו היחידים שאחרי המהפכה הקומוניסטית הצליחו לשמור על קשר עם יהדות רוסיה. מאוחר יותר יצאו הרבה מאוד יהודים מרוסיה, מאות אלפים, אבל כבר אז התחילו לצאת יהודים בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים.

הרבי אמר לי אז שהוא לא מקבל את הבקשה שלי. הוא אמר שלא יקח הרבה זמן ושערי ברית המועצות ייפתחו. הוא אמר שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים עם הרוסים. היה אז זמן קשה ברוסיה, תקופת שלטון ברז'נייב. זה לא היה מצב של הרג המונים כמו בימי סטלין, אבל היה אז מאוד קשה ברוסיה. והרבי אמר שצריכים להיזהר מאוד כי לעולם אין לדעת כיצד יגיבו הסובייטים. אני זוכר שבשעתו זה נשמע לי בלתי אפשרי, אבל מסתבר שבעולם הכל אפשרי והרבי, כדרכו, צפה למרחוק.

*

הרבי דיבר אתי גם על המצב בירושלים, ביהודה ושומרון ואפילו על נחלת חב"ד בחברון. ביקשתי מהרבי שישלח חסידים שלו להתיישב שם, אבל הרבי וחב"ד בכלל, לא אהבו להתערב בנושאים שיוצרים מתיחות ומריבה בין יהודים. וחוץ מזה הרבי כתב לי אז משפט מעניין: "והיה כי תקרה קטטה בין נער יהודי ונער ערבי, לצד מי תהיה הממשלה?". וצריך לזכור שמדובר לא במצב של היום, אלא לפני כשלושים שנה, מיד אחרי מלחמת ששת הימים. אף אחד אפילו לא חשב אז שנגיע אי-פעם למצב כזה, אבל הרבי צפה זאת.

בהמשך לזה היתה פגישה בתקופה שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. ובפגישתי עם הרבי דובר על נושאים שהיו אז על הפרק. הרבי דיבר אתי על נושאי אסטרטגיה צבאית – כיצד להגן על סיני ועל תעלת סואץ, ומה יקרה עם הצבא הישראלי ייסוג לקו בר-לב, כמה זה יעלה לנו. כשהרבי דיבר אתי על הדרך להגן על סיני, סיפרתי לרבי שהייתי מפקד קומנדו שפיקד במשך תקופה מסויימת על עזה והאיזור, ונלחמנו עם כל בעיות הטירור שצצו כבר אז. כבר אז התנהל בצה"ל מאבק נוקב סביב השאלה איך להגן על סיני. המצב היה אז שתעלת סואץ היתה בידינו, והמעבר של ספינות בתעלה היה כפוף להחלטתנו.

*

אבל השאלה הגדולה היתה איך להגן על סיני. הרבי טען בתוקף שקו בר-לב – בר-לב היה מפקד מפורסם ואמיץ שהציע לבנות קו הגנה בסיני – יהיה טעות גדולה ונוראה. מסתבר שלמרות שהדיון היה סודי, הרבי השיג את המידע. הרבי ידע הכל. והוא שלח לי מכתב שמתאר את האסון שעלול לקרות לעם ישראל בגלל קו בר-לב. הוא כתב את זה כמה שנים לפני מלחמת יום כיפור, ותיאר מה יקרה – איזה נזק נורא, איזו טרגדיה קו בר-לב יביא לעם ישראל. הוא השווה את קו בר-לב לקו מאז'ינו. זו היתה בעיה צבאית קשה, והיה דיון נוקב מה יקרה. אחר כך, במלחמת יום כיפור, זה קרה וראינו שהרבי צדק. הוא היה אדם גדול.

אני זוכר שהרבי אמר לי אחרי מלחמת ששת הימים לגבי ירושלים שממשלת ישראל לא תתמוך בהתיישבות של יהודים שם. ומדובר לא בשנות התשעים, אלא בשנות השישים.

*

הדברים שדיברתי עם הרבי, תמיד השפיעו עלי. אחד התחומים הכי חשובים שבהם הושפעתי מהרבי הוא דאגתו להפצת חינוך יהודי בעולם. למרות שאינני מגדיר את עצמי יהודי דתי, אני יהודי, וזה הדבר הכי חשוב עבורי. הרבי הביע בפני את דאגתו הרבה לעם היהודי. עבורי, לתת לילדים חינוך יהודי זה דבר חשוב מאוד מאוד. והיום אנחנו רואים בעולם הרבה אנשים שהרבי שלח למקומות נידחים, ואני עצמי פגשתי רבים כאלה שהרבי שלח במטרה להבטיח חינוך יהודי לילדים יהודים.