שאלה:

כל פעם זה צורם לי מחדש. כשקורה אסון איפשהו בעולם, התקשורת מדווחת על מספר מסויים של הרוגים "ביניהם שלושה ישראלים" או דיווח דומה. האם דמו של אחד יותר אדום מדמו של אחר? מתי כבר נפסיק עם זה?

תשובה:

אולי כדי שנוכל להכניס את הדברים לפרופורציה הנכונה, הבה נשתמש במשפטים אחרים ותאמר לי מה דעתך עליהם:

"כיתה ג' זכתה בפרס הכיתה המצטיינת. כל התלמידים – כולל הבן שלך – יצאו לטיול מיוחד."

"שלושה זכו בפרס הגדול בלוטו. אחד מהם הוא חברך הטוב ביותר."

אני מתאר לעצמי שאין לך כל בעיה עם משפטים אלו, נכון? הסיבה היא בגלל שלמרות שאתה מאוד שמח עבור כל כיתה ג' שזוכה בפרס הכיתה המצטיינת, אתה שמח וגאה במיוחד כשהבן שלך הוא חלק מהמצויינים ושמח לשמוע שחברך הטוב זכה בלוטו.

האם זה רע? האם עדיף שנתייחס לאחים ולבני דודים כמו אנשים זרים אותם אנו פוגשים לראשונה?

בטח שלא.

לכל אדם יש מעגלים סביבו, משפחתיים וחברתיים. במעגלים יש כאלו הקרובים אליו יותר (הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים) וכאלו רחוקים יותר (בני דודים, בני דודים שניים) וכדומה. בסופו של דבר, כל בני האדם קשורים זה לזה: אנו פועלים באותו עולם ופעולה של כל אחד משפיעה על העולם כולו.

כשמשהו – טוב או רע – מתרחש למישהו מהמעגלים שלנו, אנו חשים זאת באופן אישי. ככל שאותו אדם קרוב יותר אלינו, כך התחושה חזקה יותר.

על עם ישראל נאמר כי "כל ישראל ערבים זה לזה." עם ישראל הם כמו משפחה אחת גדולה; כשמשהו מתרחש איפשהו, אנו רוצים לשמוע מה קורה עם כולם, ויחד עם זה להתעדכן במצב של בני משפחתנו.

זה טבעי ונורמלי, ולמעשה אם אדם – חלילה – לא מתעניין במיוחד במצב בני משפחתו והקרובים אליו, זה סימן שמשהו לא כל-כך בסדר.