קיימת נטייה אנושית להביט סביב ולראות מה טוב יותר ממה שיש לנו. קניתי את המעיל הזה, אבל עכשיו אני מסתובבת בקניון וחושבת שאולי יש איפשהו מעיל יפה או זול יותר. שתי דקות אחרי שאני יוצאת כלקוחה מרוצה מחנות כלשהי, אני הופכת ללקוחה לא מרוצה, התוהה אם יכולתי לקנות מוצר טוב או נאה יותר.

אנו משווים גם מסיבות אחרות. זה חלק מן ההוויה האנושית. מוחנו נוטה לקטלג, להבחין בהבדלים ובקווי דמיון, בטיעונים בעד ונגד. מטבענו, אנו מבחינים ועושים אפליות. לכן, רק "טבעי" שאנו תמיד מודדים ואומדים: האם המכונית הזו טובה יותר מן ההיא? באילו דברים? מהם חסרונותיה יחסית לאחרת? מוחנו תמיד פועל – וזה דבר טוב!

לכן, בהחלט אפשר להבין מדוע אנו מתבוננים בנישואיו של אדם אחר או בבן/בת זוגם ומשווים אותם לאלו שלנו. "יעל ודוד יוצאים לבלות יחדיו פעמיים בשבוע. אנחנו לא יוצאים אפילו פעם אחת". "אני תמיד רואה את יוסי זורק את האשפה. למה בעלי מתעקש שאני אעשה זאת?" "גיל ויפה מדברים כל כך יפה זה עם זו. אנחנו אף פעם לא נשמעים ככה".

בדרכנו הנאיבית, אנו מאמינים שהדברים שאנו יכולים לראות אצל זוגות אחרים מהווים מידע כלשהו על מערכת היחסים שלנו. עושה רושם שהם מבלים הרבה זמן ביחד, אז הם בטח מאושרים. הם אף פעם לא מתווכחים בציבור, אז הם בטח נהנים מיחסים הרמוניים. היא תמיד נראית נפלא, הוא ממש בן מזל. הוא כל כך עוזר לה, הוא כנראה בחור נהדר.

למעשה, הלוואי שהיה לי בעל כזה...

אולם, ישנה אמרת חכמים הגורסת שאיש לא יודע מה מתרחש מאחורי דלתיים סגורות. מר נחמד עשוי להיות קר, אכזר, מתעלם, ביקורתי או אפילו בוגד באשתו. אין דרך לצופה מבחוץ לדעת את הדברים הללו. הגברת החייכנית עשויה להיות תובענית, משפילה, לא זמינה, לא מעניינת, חסרת סבלנות, לא הגיונית או כל דבר אחר מלבד נחמדה ונעימה. אין לך דרך לדעת זאת אם לא תחיה אתה יומם ולילה במשך שנים. יועצי נישואין ורבנים יודעים היטב כי הרושם החיצוני יכול לתעתע. אין דרך לשפוט קשר נישואים בלי לחיות את כל היבטיהם של הנישואים הללו.

ואפילו אם נישואיה של חברתך הם אכן טובים יותר משלך באיזו דרך משמעותית, הרי התורה מבקשת מאתנו שלא לחשוב על כך.

"לא תחמוד בית רעך. לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" (שמות כ, יג). להאמין באלוקים פירושו לתת אמון בכך שהוא נתן לנו מה שבאמת טוב לנו. כל אדם זקוק לסיטואציה כספית ייחודית, לסיטואציה בריאותית ייחודית, לאתגר ייחודי בתחום ההורות ולסיטואציית נישואין ייחודית – כזו התפורה בדיוק לשליחותו/ה בחיים. אין זה מענייננו להביט בזוגות אחרים ולהיות כמהים למה שלא טוב עבורנו-אנו. יש לנו בדיוק מה שטוב לנו עכשיו, ברגע זה.

אם מה שיש לנו לא נותן לנו תחושה טובה כרגע, הרי תפילה ומעשה יכולים להביא לשינוי חיובי. עלינו לעבוד ובורא העולם מוכן לעזור לנו להגשים שינוי זה. אנו יכולים לבקש כל מה שאנו רוצים ("אלוקים, בבקשה עשה את אשתי לפחות ביקורתית/ גרום לבעלי לשים לב אליי יותר/ עשה אותו ליותר סבלני..." "אנא ה', תן לי יותר סבלנות, יותר הבנה, יותר יכולת לאהוב...") והוא – אלוקים – יעזור לנו להשיג דברים אלו – דווקא משום שפנינו אליו וביקשנו עזרה.

כשעמדנו תחת החופה, הכרנו בעובדה שה' מפקח על נישואינו. כעת שאנו חיים את הנישואים הללו, אנו זקוקים לזכור שחופתו המגנה של ה' עדיין נמצאת עמנו. איננו צריכים להביט החוצה לצדדים, אלא עלינו להביט מעלה – מעלה, לה' שיכול לעזור לנו לבנות את עצמנו ואת בתינו.