אחד הדברים הראשונים הנלמדים בשיעורי נהיגה הוא הזהירות מ"שטח מת." השטחים המתים הם האיזורים שכל-כך קרובים אלינו עד שאי-אפשר לראותם במראה הצדדית. למרות אי הנוחות הכרוכה בכך, עלינו לסובב את הראש ולוודא שניתן לעצור או לפנות בביטחה.

ניתן ליישם מטפורה זו לחיים. ישנם תקופות בהם הדברים "קרובים מדי" מכדי שנוכל לראותם היטב: כשהאגו והאהבה העצמית שלנו מכסים על חולשותינו, במיוחד על אלה שבהן יכולים להבחין רק האנשים הקרובים לנו ביותר.

אני מכיר מישהו שרק בגיל שבעים גילה שהוא נוטה לדבר על עצמו יותר מדי ולא מראה עניין רב באנשים אחרים. המחיר ששילם על כך היה שאנשים נמנעו מלפגוש בו. "הלוואי שמישהו היה מספר לי על החולשה שלי לפני חמישים שנה!", הוא אמר.

ישנם אנשים החיים כל חייהם בהכחשה, והאנשים הנמצאים בסביבתם צריכים ללכת כאילו היו דורכים על קליפות ביצים, חוששים להגיד בקול רם מה לא בסדר. אולי זה מפני שבעבר, כשהביאו לתשומת לבם את חולשותיהם, הם הגיבו בצורה בוטה מאוד כיוון שלא היו מוכנים להכיר בחולשותיהם הקטנות ולתקנן. בסופו של דבר הם נאלצו להתמודד עם בעיות גדולות בהרבה שניתן היה למנוע את היווצרותן מלכתחילה.

אנשים חכמים מוכנים לקבל שאין הם בני אדם מושלמים וכי גם באישיותם קיימים שטחים מתים. הם עשויים למנות ידיד טוב אותו הם מכבדים ויכולים לתת בו אמון, ולבקש ממנו להיות כנה איתם ולהצביע בפניהם על חולשותיהם. הידיד הזה יוכל, בזמן ובמקום הנאותים, להביא את העניין לתשומת לבם ולהציע דרכים לשיפור ולתיקון המצב.

בחר אדם זה (אחד או יותר) בזהירות. הוא או היא צריכים להיות ידידים אמיתיים שאיכפת להם ממך, מעוניינים בטובתך ולא ירצו לפגוע בך.

"נהניתם? ספרו לחבריכם. לא נהניתם? ספרו לנו" אומרת סיסמת המכירות הנדושה. זו הגישה בה משתמשים אנשים חכמים כדי להתקדם בחיים. הם יודעים שיש להם תכונות טובות רבות, אך בה-בעת, סביר שיש להם תכונות אחרות שצריך לעבוד עליהן כדי להתמיר אותן ולהפכן לתכונות טובות.

עשה מעשה מועיל באמת. מצא אדם שאתה מכבד ונותן בו אמון ובקש ממנו (או ממנה) לפעול כ"בודק השטחים המתים" שלך. מרגע שתוכל לזהות אותם שוחח עמו על תוכנית פעולה לשיפור המצב. דווח לידידך באופן קבוע ותמצא עצמך על השביל לצמיחה אישית ולהתפתחות חיובית.