היהדות קוראת לקידוש המיניות האנושית. אין די בכך שאינטימיות תיוולד מתוך מחויבות ותקבל את השבועה לקשר בלעדי, אלא עליה להיות מקודשת. כיוון שכך, הרי הפעם הראשונה לטבילה במקווה היא בעת הכניסה לחיי הנישואין.
טבילה במקווה לפני הנישואין אינה תלויה במחויבות לשמירה אדוקה על טהרת המשפחה. אפילו כך, אין להבין את המצווה כבלתי קשורה למסגרת הגדולה יותר. זוהי פשוט הפעם הראשונה שבה אישה יהודייה מצווה לטהר את עצמה בדרך הזו. וזוהי דרך רבת עוצמה ומצוינת שבה יכולה אישה להתחיל חיים חדשים משותפים עם אהובה.
לאחר שנלמדו כל הפרטים הקשורים בקיום המצווה וניתנה להם תשומת הלב הראויה להם, המקווה הוא טקס שניתן בקלות לשלב אותו בהכנות של טרם הנישואין לכל כלה ולכל חתן. תאריך הנישואין צריך להיות מתוכנן בהתאם למחזור החודשי של הכלה, וכך לאפשר לה לטבול במקווה לפני טקס הכלולות.
כמויות עצומות של זמן ואנרגיה מושקעות בתכנון חתונה. קיימת תקווה אנושית טבעית שחתונה מושלמת פירושה התחלה מושלמת בחיים. אבל כל אדם חושב מכיר הרי במגבלות האנושיות. הדברים שאותם אנו רוצים יותר מכל וזקוקים להם יותר מכל – בריאות, מזל טוב וילדים – הם דברים שמעבר לשליטתנו. כאשר אנו משמיעים את ברכת ה"מזל טוב" רבת השנים, אנו אומרים תפילה לבורא ומבקשים אותו שיברך את הזוג הטרי בשפע של טוב וחסד. הטבילה במקווה היא דרך חשובה של קירוב הבורא אלינו ושל הבאת ברכתו אל תוך נישואינו.
למשך כל התקופה שבה לאישה יש ווסת, המחזור החודשי שלה מכתיב את מקצב יחסי האישות בנישואין, ובכל חודש זוהי מצווה שעל הבעל והאישה להתחדש דרך מימי המקווה. עבור אנשים שלא עשו מחויבות ארוכת שנים בתחילת נישואיהם, לעולם לא מאוחר להתחיל לקיים את חוקי טהרת המשפחה. באופן דומה, אמנם קיום המצווה אמור מבחינה אידיאלית להיות המשכי ללא הפסקות, הרי אין להרשות להפסקה כלשהי, ויהיה אורכה אשר יהיה, לגרום לנו להמשיך ולדחות את חידוש המחויבות האישית לדרך הזאת. אף אין מנהג זה תלוי בקיום מצוות אחרות בתורה. המקווה אינו, כפי שחושבים לעתים קרובות, ממלכתם הבלעדית של האדוקים מאוד.
אפילו אם הן לא מוכנות עדיין לקיום החוקים הללו בכל עת, הרי נשים ובעליהן צריכים להקדיש תשומת לב מיוחדת למצווה הזאת לפני שהן מתעברות. המקווה, כך אנו לומדות, היא השביל למשיכת נשמה נשגבה אל תוך גוף בריא שפתוח לקבל.
עבור האישה שעברה את גיל המעבר, הרי טבילה אחת אחרונה במקווה מעניקה טהרה למשך שארית חייה. אפילו אישה שמעולם לא השתמשה במקווה לפני כן צריכה לעשות מאמץ מיוחד לטבול במקווה אחרי הפסקת המחזור החודשי (אף פעם לא מאוחר מדי לאישה לעשות זאת, אפילו אם חלפו שנים רבות מאז הפסקת המחזור), ובכך לאפשר לכל הפעמים הבאות של קיום יחסים אינטימיים לקבל את ברכת הא-ל.
המתנה הגדולה ביותר שאלוקים נתן למין האנושי הוא התשובה – האפשרות לשוב ולהתחיל מחדש ולנקות את העבר. התשובה מאפשרת לאדם להתעלות מעל למגבלות הזמן ולאפשר לו להשפיע על חייו באופן רטרואקטיבי. טבילה בודדת במקווה בשלב מאוחר בחיים עשויה להיראות לרבים כחסרת משמעות, כמעשה מהיר ועלוב. אבל כשהיא באה יחס עם מסירות ויראה, הרי זהו הישג מונומנטלי, שמביא טהרה ואת עוצמתה בעלת כוחות היצירה והבריאה לא רק להווה ולעתיד, אלא אפילו לעברו של האדם.
באופן זה, כל אישה יכולה להתחבר למסורת שנמשכת על פני דורות רבים. דרך המקווה היא מביאה את עצמה לידי מגע מיידי עם מקור החיים, הטוהר והקדושה – עם אלוקים הסובב אותה ואשר נמצא בתוכה תמיד.
הוסיפו תגובה