שאלה:

שבוע שעבר צפיתי במחזמר "כנר על הגג" וחשבתי עליך. זקנו של טוביה ומקטורנו השחור קצת הזכירו לי אותך. זה גרם לי להרגיש שיהודים דתיים הם כמו ענתיקות מהלכות שאינן קשורות למציאות המודרנית. ואם היהודים נראים כמו טוביה, האם אתה לא חושב שהגיע הזמן ליצור גירסה עדכנית יותר של היהדות?

תשובה:

תאר לך מה יקרה אם בעוד מאתיים שנה, ניניך וניני-ניניך יחקרו וירצו לדעת איך נראו החיים בשנת 2007. תוך כדי חיפוש באוספים המשפחתיים הם יגלו בהתרגשות שריד מן התקופה הזאת – פרק ישן של "הסימפסונים". הם יצפו בסדרה בציפייה נלהבת, כשהם בטוחים שילמדו כיצד נראתה משפחה אופיינית בתחילת המאה ה-21.

מה אתה חושב? האם מצפייה ב"סימפסונים" הם יקבלו תמונה מדויקת אודותיך?

כמובן שלא. "הסימפסונים" היא סאטירה ולא סרט תיעודי. זוהי קומדיה, לא היסטוריה. אנו החיים כיום יכולים להעריך את ההומור שבה, את הדמויות המוגזמות שמגולמות בה, המחזיקות בתפקידים מהופכים; הילדים שבה, היודעים הכל, והמבוגרים השוטים העושים שגיאות מביכות הניכרות לעין כל מלבדם-הם. אולם בעוד מאה או מאתיים שנה, החיים ישתנו וההומור ישתנה. יתכן שהדורות העתידיים כבר לא יצליחו לקלוט את האירוניה שבסדרה כמו "הסימפסונים". הם עשויים לקחת אותה ברצינות, כדיווח היסטורי אודות חיי המשפחה בתקופתם. כמובן שזה יהיה מגוחך, אם קומדיה תהפוך להיסטוריה ובדיחות תהפוכנה לעובדות.

אבל זה בדיוק מה שקרה עם "כנר על הגג". המחזמר הזה מבוסס על סדרת סיפורים קצרים בשם "טוביה החולב", שנכתבה על ידי שלום עליכם, ההומוריסט האידי מתקופת המאה ה-19. כיוון שהיה חילוני בעצמו, שלום עליכם שם ללעג ולקלס את כל מה שהוא ראה כמסורות המפגרות והמיושנות של היהדות. הוא מתאר את החיים היהודיים כמוזיאון מאובק של פולחנים ארכאיים ושל מסורות עיקשות שאינן מבוססות על כל היגיון. טוביה מוצג כאיש כנה אך פשוט, עיקש בהשקפותיו ועיוור באמונתו, אשר ערכיו ואמונותיו לא מסוגלות להחזיק מעמד בעולם המודרני.

"כנר על הגג" הוא מחזה חביב ומבדר, אולם זוהי סאטירה, לא היסטוריה. טוביה החולב לא מייצג יהודי אבטיפוסי השומר מצוות יותר מאשר הומר סימפסון מהווה דוגמא אופיינית לאב מודרני. אולם עבור אנשים רבים כיום, יהודיים ולא-יהודיים גם יחד, "כנר על הגג" הוא החשיפה היחידה שלהם לעולמם של יהודים שומרי מצוות, והם לוקחים זאת כתיאור מדויק של חיי הדת היהודיים.

האמת שונה מאוד מן הקריקטורה המיוצגת ב"כנר על הגג". היהדות שרדה הודות ליכולתה לדבר לכל דור בשפתו שלו, להציג תשובות רבות עוצמה לשאלות שמציבה בפנינו כל תקופה חדשה, ולהתחדש מבפנים בכל תקופה ובכל מקום בלי לדלל את התוכן המקורי שלה. שלום עליכם לא תיאר לעצמו כלל, שאמנם תרבות היידיש החילונית שלו כמעט תיעלם, אך מסורות היהדות לא רק תשרודנה אלא אף תשגשגנה. יותר ויותר יהודים בזמננו מכירים בעובדה שהחוכמה העתיקה והמנהגים הרוחניים של היהדות הם יותר רלוונטיים היום משהיו אי פעם.

את יהדותנו כיום אנו חבים לעובדה כי לאבות אבותינו הייתה אותה אמונה בלתי מעורערת שהייתה גם לטוביה החולב. מאידך, הנינים שלנו יהיו יהודיים אם נחזיק בחזון ובאמונה שלנו ונעביר אותם לילדינו בקול דינמי ומודרני. אפילו סדרה כמו "הסימפסונים" תרד יום אחד בתהום הנשייה של ההיסטוריה, אך המסורת שלנו תוסיף ותחיה, תוסיף ותשגשג גם בזמנים העתידים לבוא.