שאלה:

כמה אותנטי הוא סיפור יציאת בני ישראל ממצרים? מן היוונים ועד לצרפתים, לכל אומה יש מיתוסים אודות מקורותיה. האם סיפור יציאת מצרים אינו אגדה יהודית בלבד המהווה ניסיון של עמנו להמציא היסטוריה מפוארת?

תשובה:

המיתולוגיה היא שיטה מצוינת לשיפור הדימוי העצמי של עם כלשהו. אין כמו אגדה כדי לרומם את בטחונו העצמי של העם. זוהי הסיבה שבגללה מרבית עמי העולם טוענים כי אבותיהם היו חזקים ורבי עוצמה, כמו מלכים גדולים ולוחמים עזי נפש. ישנם עמים שאף מרחיקים לכת וטוענים כי אבותיהם היו חצי-אלים שנולדו מנישואין מעורבים קוסמיים בין ישויות רוחניות לבין בני אדם. הסיפורים הללו הם מגמתיים, והדמיון בינם לבין ההיסטוריה הממשית הוא קטן מאוד. אך יש בהם תועלת. כאשר העם מגיע לזמנים קשים, הוא יכול "להיזכר" בעבר המפואר שלו.

אך תארו לכם אומה הטוענת שהיא באה ממקור עלוב ובלתי מכובד. מה היא תרוויח בכך? איזו סיבה יכולה להיות לאנשים להמציא אגדה מביכה אודות עצמם? אך אנו היהודים מכריזים בגאווה על סיפור ההתחלה המאוד בלתי מכובד שלנו. התחלנו את חיינו כעם של עבדים. בכל שנה אנו שבים ומספרים את סיפור יציאת מצרים ואומרים: "עבדים היינו לפרעה במצרים". אין זו בדיוק שושלת היוחסין המכובדת ביותר בעולם. אפילו הבריחה ממצרים לא יכולה להיזקף לזכותנו. אלוקים הוציאנו משם "ביד חזקה ובזרוע נטויה". אלוקים היה צריך "להושיט את ידו" ולהצילנו. איזו מורשת נטולת גבורה!

אנשים לא ממציאים סיפורים שכאלה, ודאי שלא ביחס לעצמם. הסיפור חייב להיות אמיתי. ואנו יכולים להתגאות בו. אין צורך לכסות על מוצאנו הצנוע. האמונה היהודית גורסת שגדולה אינה עניין של העבר אלא היא מונחת בעתיד. בסיפור היהודי יש כדי להעניק השראה – לא באמצעות התפארות בעבר מרהיב, אלא באמצעות הבטחת עתיד מזהיר יותר. עבדים היינו, אבל נועדנו להביא לעולם את מתנת החירות.

בניהם של אלים-למחצה הם כיום נושא לארכיאולוגים ולהיסטוריונים. בני ישראל, צאצאיהם של עבדים פשוטים, חיים ומשגשגים כיום. אלוקים יכול להושיט לך את ידו, תהיה אשר תהיה נקודת הפתיחה שלך בחיים. גם אתה יכול להתעלות מעל מגבלותיך ולהיות חופשי.