מים הופכים לדם; ברד של קרח ואש יורד מן השמיים; בכורות נהרגים בכל מקום, ועם של עבדים משתחרר ויוצא לחירות נגד כל הסיכויים. זהו סיפור יציאת מצרים, סיפור רווי בניסים ובמופתים. אך בין כולם, בוחרת התורה להזכיר נס אחד שעל פניו היה קטן ובלתי משמעותי בעליל: גם הכלבים יהיו בשקט.

הרקע לנס

לאחר תשע מכות שהיכה הקדוש ברוך הוא על מצרים, הוא אמר למשה כי המכה האחרונה תהיה זו שתשבור את קש הגמל ותגרום להם לשחרר את בני-ישראל. כמו בפעמים הקודמות, משה העביר לפרעה את תוכן דבריו של האלוקים והזהיר אותו מפני המכה הבאה.

"כה אמר ה1'" אמר משה לפרעה, "כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים. ומת כל בכור בארץ מצרים... והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים, אשר כמוהו לא נהיתה וכמוהו לא תוסיף. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה, למען תדעון אשר יפלה ה' בין מצרים ובין ישראל."

בורא העולם אמר כי גם כאשר תפרוץ צעקה גדולה בכל ארץ מצרים, הכלבים יהיו בשקט ואף לא יכשכשו בלשונם.

מה מיוחד בשתיקת הכלבים?

מה היה מיוחד כל-כך בשתיקת הכלבים? המפרשים מביאים כמה הסברים מעניינים לשאלה זו.

א. מכת מצרים התרחשה בחצות הלילה, ועל זמן זה נאמר בתלמוד2 כי הכלבים נובחים בו. לפיכך, שתיקתם של הכלבים הייתה נס.

ב. עוד נאמר בתלמוד3 כי כאשר מלאך המוות מופיע בעיר, הכלבים נובחים. עם הופעת מלאך המוות במצרים כדי להרוג את הבכורות היה עליהם לנבוח, אך בנס הם לא עשו זאת.

ג. ברוח ההסבר הקודם: מכיוון שבמכת בכורות נאמר כי בורא העולם בכבודו ובעצמו יופיע – אני ולא מלאך –מלאך המוות לא הופיע והכלבים לא היו צריכים לנבוח.

ג. הסבר מעניין אחר אומר כי דווקא כלבי השמירה של עם ישראל לא ינבחו. הדבר יהווה אות וסימן כי איש לא יפלוש לשכונותיהם ויגרום לכלבים לנבוח4.

אחר שתיקתם של הכלבים

כמה פרשות לאחר-מכן נאמר: ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, לכלב תשליכו אותו. המדרש מציין כי "אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה" וכי בזכות העובדה שהכלבים שמרו על שתיקה, נצטוו בני-ישראל לתת להם את בשר הטריפה.

ולסיום, הנה סיפור שמצאתי:

אל רבי מאיר מפרמישלן הגיע חסיד ותלונה בפיו: הוא עובד קשה בחריצות מן הבוקר עד הערב, אך פרנסה אין.

השיב לו הרבי: בפסוק "ולכל בני-ישראל לא יחרץ כלב לשונו" תוכל למצוא את סוד הפרנסה. על האדם לדעת ש"לכל בני ישראל לא יחרץ", בחריצות לבד לא תבוא הפרנסה, אלא אם "כַלב לשונו" – לשונו ופיו יהיו כליבו והוא לא יאמר אחד בפה ואחד בלב, רק אז הוא יצליח...