שאלה:

זה עתה גיליתי שידידה שלי הרה. היא דתיה, ולכן חשוב לי לנהוג כראוי. האם זה ראוי שאאחל לה מזל טוב?

תשובה:

להריון יש הרבה מן המשותף עם המצאת רעיון חדש. רעיון חדש הוא עניין מרגש מאוד, אבל בטרם הוא מתממש ומוגשם בעולם המוחשי, מוקדם לחגוג. כך גם כן הם פני הדברים בנוגע להיריון.

ההתעברות היא אירוע נפלא ורב עוצמה, בגדר נס, האירוע הטבעי העל-טבעי ביותר שקיים, ההתנסות הנורמלית העל-נורמלית ביותר ביקום כולו. אולם מרגשת ככל שתהיה חוויית ההתעברות, לאמיתו של דבר עדיין לא התרחש מאומה. היריון הוא פוטנציאל שעדיין לא התגשם, הקדמה למשהו שעדיין לא הגיע, צעד לקראת חיים חדשים שעדיין לא התממשו, ניצוץ של רעיון שעדיין ממתין שיישמו אותו.

כשם שלא נעשה מסיבה לכבוד אדם שהיה לו רעיון טוב שאותו הוא עדיין לא הגשים, כך גם לא נחגוג היריון כפי שהיינו חוגגים אירועים שמחים אחרים ולא נאחל מזל טוב לאישה הרה. ברכת "מזל טוב" מתאימה רק כשמתייחסים למשהו שכבר אירע, ואילו היריון הוא ציפייה למשהו שעומד להתגשם בעתיד.

במקום לומר "מזל טוב", הברכה ההולמת להורים המצפים להולדת ילדם היא "בשעה טובה" – שהכול יתקיים בזמן הנכון: שההיריון יעבור בשלום, שהתינוק יהיה בריא ושהלידה תהיה ללא סיבוכים. כל אלה הן משאלות לעתיד ולא ברכות על העבר. אין זו ברכה אלא מעין תפילה.

זוהי אף הסיבה לכך שרבים נוהגים שלא לקנות דברים לתינוק שעדיין לא נולד. זו אינה אמונה טפלה. בדיוק כפי שהתינוק עדיין חבוי בבטן אמו, כך חבויים גם שמחתנו וחגנו. כפי שהתינוק יוצא לאוויר העולם, כך אף יופיעו המתנות והשמחה. עד אז נישאר בהלך רוח של שמחה שקטה ושל תפילה חדורת אופטימיות.

להרות – זה רעיון נפלא. כשאישה מתעברת אנו מתפללים שבעזרת השם היא תבורך בהגשמתו של ההיריון בשעה טובה – כל דבר בזמן הנכון.