בס"ד. יום ג', כ"ה תשרי, ה'תש"ל.
– בעת ניחום אבלים אצל הרה"ח הרה"ת ר' שמריהו גורארי'* –
בלתי מוגה
א. הרש"ג: ידוע בשם ר' הלל פּאַריטשער1 שמותר ללמוד פנימיות התורה בימי ה"שבעה".
כ"ק אדמו"ר שליט"א: מקור הדברים – כפי שמביא ר' הלל – מאמר חז"ל2 "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו", ואין לך "לבו דואג בקרבו" יותר מאבל!...
[הרש"ג אמר שראה בספרים שמותר ללמוד מוסר3, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיב בתמיהה4 ].
ב. הרש"ג: כיצד נהגו רבותינו נשיאינו בנוגע לאמירת מאמרי חסידות בימי ה"שבעה"? – ידוע, למשל, שבש"ק דה"שבעה" אחר פטירת הרז"א5, אמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע מאמר בחדרו6. האם ידוע כיצד נהג בעת ה"שבעה" אחר פטירת אמו הרבנית מרת רבקה7 ?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: בעת ההיא שהה כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בחו"ל (במענטאָן)8, ובמילא, לא היתה אפשרות לאמירת חסידות.
הרש"ג: האם בחו"ל לא אמרו רבותינו נשיאינו מאמרי חסידות?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא מצינו מאמרים שנאמרו בחו"ל. – בחו"ל התקיימו אמנם התוועדויות, אבל בדרך כלל לא נאמרו מאמרי חסידות. וזוהי גם הסיבה שמצינו כו"כ "המשכים" שנפסקו באמצע, כנראה, בגלל הנסיעה לחו"ל9.
הרש"ג: לכאורה, יש להוכיח שנאמרו מאמרים בחו"ל, מהידוע שפעם נסע כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע למקום מרפא והוצרך לשתות ממעיינות הרפואה שהיו שם, ובין שתיית כוס לכוס, כתב מאמרים על כל מיני כרטיסים וגלויות ("קאַרטלאַך")10. – זכיתי לקבל מכ"ק מו"ח אדמו"ר אחדים מאותם קאַרטלאַך.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: מסיפור זה מוכח רק ע"ד כתיבת מאמרים, ולא אמירתם.
הרש"ג הזכיר אודות ה"שבעה" אחר פטירת אביו כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: הסתלקות כ"ק אדמו"ר מהר"ש היתה באור לי"ג תשרי11, ובמילא, נסתיימה האבילות דשבעה בחג הסוכות12 (משא"כ באבילות זו, כיון שהפטירה היתה בחוה"מ, מתחילים למנות שבעה אחרי החג)13.
– בהקשר לכך ישנו דבר פלא ששמעתי מהרב סימפּסאָהן בנוגע לתשעה באב, שפעם בתשעה באב שחל בשבת אמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע מאמר14 אחר תפלת המנחה (דעש"ק), ולמחרת בזמן סעודה שלישית נכנסו ה"חוזרים" לערוך "חזרה", והמשיכו בכך עד שעה מאוחרת, וזאת, למרות שבמאמר לא דובר מענין תשעה באב15.
* * *
ג. הרש"ג: מובא בספר המנהגים16 ש"בשנת האבילות אין מקיפין (הבימה עם ד' מינים)"17. – דיברתי עד"ז עם רבנים מגליציא ("גאַליציאַנער רבנים") ולא ידעו כלל מזה. – ולכאורה, הרי זה ענין של אבילות בפרהסיא האסורה ביו"ט18 ?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: שמעתי זאת מכ"ק מו"ח אדמו"ר כשהייתי אבל – ל"ע – על הסתלקות אאמו"ר19, וחג הסוכות הי' אז אחר השלושים, ואעפ"כ הורה לי כ"ק מו"ח אדמו"ר שלא אקיף.
*
ד. הרש"ג: האם מנהגנו שהאבל משנה מקומו?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: ברוסיא לא ראיתי נוהגין כן, ועוד מנהגים כיו"ב, רק בגרמניא20.
יש שם עוד מנהג – שבבוא האבל לביהכ"נ בשבת, עוברים הרבנים ולאחריהם כל הקהל על יד האבל ואומרים לו לשון של תנחומים המותר בשבת21.
*
ה. הרש"ג: האם נכון הדבר שאומרים בשמו של כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות הקולא בעניני אבילות ("הלכה כדברי המיקל באבל"22 ), שזוהי גם טובה להנפטר?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: נכון הדבר23.
הרש"ג: מהו המקור לכך?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: על דעת עצמי, מסברא.
– נוסף לכך שבכלל אין צורך לחפש חומרות בענינים כאלה, ה"ז מודגש יותר בימינו, כיון שמשיח צדקנו עומד לבוא (ואז יבטלו לגמרי כל עניני אבילות).
*
ו. הרש"ג: שמעתי שכ"ק אדמו"ר שליט"א חיפשני בסיומה של ההתוועדות במוצאי יו"ט, לתפלת ערבית וחלוקת "כוס של ברכה". – יצאתי לקראת סיום ההתוועדות, כדי שאוכל לחלוץ הנעלים קודם תפלת ערבית.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לא הייתם צריכים לצאת קודם תפלת ערבית, מחשש אבילות בפרהסיא, כיון שזהו עדיין יו"ט.
ולא עוד אלא שגם בנוגע ל"כוס של ברכה" – להיותו בהמשך ל(סעודת) יו"ט, הייתם יכולים ליטול "כוס של ברכה" [ובנוגע לשתיית הכוס של ברכה – אפשר ליתן למישהו אחר לשתות], ולהתפלל מעריב אחר חלוקת "כוס של ברכה".
[הרש"ג אמר ששלח א' הבחורים ליטול עבורו "כוס של ברכה". כ"ק אדמו"ר שליט"א שאל מיהו הבחור, וכשהרש"ג הצביע לעברו של הבחור (שנכח שם), שאלו כ"ק אדמו"ר שליט"א באיזה נוסח ביקש? וכשהשיב שאמר "בשביל ראַביי גורארי'", פנה כ"ק אדמו"ר שליט"א לרש"ג שי', והפטיר (בחיוך, בנימת התנצלות) ישנם הרבה ראַביי גורארי'... ואח"כ אמר:]
נשאר אצלי (בחדרי) מ"כוס של ברכה", ואתן לכם – בלי נדר – בשבת בראשית.
* * *
ז. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בהמשך להמוזכר לעיל (ס"ב) ע"ד מאמרי חסידות בזמן האבילות – ישנו מאמר מאדמו"ר הזקן השייך לעניני אבילות עם התחלה (דיבור-המתחיל) בלתי-רגילה: "מלאכי24 שלום מר יבכיון"25.
[הרש"ג: בכלל, הרי נוהגים שלא ללמוד ענינים אלו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אכן. – החתם-סופר כותב26 לחמיו הגאון רבי עקיבא איגר, במענה למכתבו עם קושיות בהלכות שמחות: "בקראי בו .. נרתעתי לאחורי, כי גברא קפדנא אנא .. ואמנם שגגה יצאה מלפני השליט .. ונעשיתי אבל כו'"].
הרש"ג: בספר מגן אבות (להרש"ז מקאָפּוסט) בפ' שמיני27, יש מאמר שמדובר בו אודות הענינים דגיהנם וכף הקלע.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין זה נמצא גם באחד המאמרים של כ"ק אדמו"ר מהר"ש28.
בכלל, המאמרים של המגן אבות מיוסדים על מאמרי הצמח-צדק, וכמו כן מאמרי אדמו"ר מהר"ש מיוסדים על מאמרי הצמח-צדק. – בימינו, לאחרי שנדפסו ריבוי מאמרים של הצמח-צדק, יכולים להוכיח זאת29.
*
ח. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בקשר להאמור שמאמרי אדמו"ר מהר"ש מיוסדים על מאמרי הצ"צ – ישנו סיפור ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר אודות הדפסת הלקוטי תורה לג' פרשיות30 :
אחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש שלחו מליובאַוויטש לווילנא להדפיס את ה"לקוטי תורה לג' פרשיות" – "ביאורים ודרושים והגהות"31 מאדמו"ר מהר"ש על מאמרי הצ"צ. וכשנודע על כך לחסידי קאָפּוסט, התחכמו ועשו תחבולות כו', ועלה בידם להשמיט את הביאורים והדרושים של אדמו"ר מהר"ש (מלבד ההגהות), כך שהמאמרים שנדפסו הם של הצ"צ, עם הגהות מאדמו"ר מהר"ש.
– כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהשלוחים מליובאוויטש היו בטלנים ולא ראו מה שהדפיסו, כנראה, מפני שהיו סבורים שאין זה מענינם לראות מה שמדפיסים, היות ותפקידם הוא רק מילוי השליחות, או מפני שסמכו על מארז"ל32 "שלוחי מצוה אינן ניזוקין". –
וכשחזרו לליובאוויטש, נוכחו לדעת שבפועל נדפסו המאמרים של הצ"צ, וחסידי קאָפּוסט עשו מכך רעש גדול: היתכן שחסידי ליובאוויטש הדפיסו את מאמרי הצ"צ על שמו של אדמו"ר מהר"ש!...
זוהי גם הסיבה לכך שהלקוטי תורה לג' פרשיות לא התפשט בין החסידים.
ובכל אופן, יש שם כו"כ הגהות מאדמו"ר מהר"ש, ומהם – ההגהה המפורסמת בענין אותיות הרשימו שלא נגע בהם הצמצום33, שעל זה השיג הקאָפּוסטער בספרו מגן אבות34 (שנדפס כו"כ שנים לאחרי הדפסת הלקו"ת לג' פרשיות35 ), והחסיד ר"ד תומרקין36 – מחסידי הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש – ניהל עמו וויכוח ע"י חילופי מכתבים, וכתב לו ג' מכתבים בענין זה37.
– יש לציין שהמכתבים שכתב החסיד ר"ד תומרקין לבעל המגן אבות (להוכיח את צדקתו של אדמו"ר מהר"ש) נכתבו בסגנון של הדרת כבוד.
*
ט. הרש"ג: בקשר להמגן אבות – לפנים היתה מחלוקת בין חסידים ע"ד לימוד ספר זה, ולכן, הייתי ירא ללמדו, עד ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שמאמריו מיוסדים על תורת הצ"צ, ואז הוריתי היתר לעצמי ללמדו.
[הרש"ג אמר שראה שם פתגם אודות החילוק בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור, שצדיק גמור מתקיימת ברכתו מיד ("דער ענין טוט זיך אָפּ גלייך"), משא"כ בצדיק שאינו גמור שורה הברכה לאט לאט. ואינו זוכר באיזה מאמר הובא פתגם זה. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיכולים למצוא ע"י ה"מפתח" שבסוף הספר].
כ"ק אדמו"ר שליט"א: מאמרים אלה (במגן אבות) הם מאמרים ערבים ("געשמאַקע מאמרים"), ומיוסדים הם על מאמרי הצ"צ (אלא שהם בתוספת ביאור), כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר (לא רק שהיתה מחלוקת בדבר, אלא יתירה מזה) היתה אימרה שגורה בפי חסידים שאין ללמדם.
וגדולה מזו מצינו – שאפילו בנוגע ל"דרך מצוותיך" שנכתב ע"י הצמח צדק בעצמו, היו זמנים (בעבר) שלא נהגו ללמדו, בגלל... המוציא לאור38 (אף שלא כתב אלא ההקדמה בלבד).
[הרש"ג: אצל אחד החסידים הי' הספר "דרך מצוותיך", וכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע נטל זאת ממנו.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: בכל אופן – היתה זו הוראת שעה בלבד.
ועד"ז בנוגע לספר החקירה להצ"צ – לא היו מרוצים כ"כ מהדפסת (ולימוד) ספר זה, אם כי מסיבות אחרות39 ].
ובכל אופן, בזכותו של המוציא לאור הנ"ל, נדפסו כו"כ כתבי חסידות של הצמח-צדק, כידוע ומפורסם גודל השתדלותו ויגיעתו בהגהת הכתבים והבאתם לבית הדפוס, וגם בעלותו לאה"ק בהיותו זקן מופלג, בן פ' או פ"א שנה, המשיך להתעסק במציאת ואיסוף כתבי-יד של מאמרי חסידות, הגהתם (גם לאור הלבנה או לאור הנר!), ובסוף ימיו הכין לדפוס כו"כ מאמרים של אדמו"ר הזקן – בספר "בונה ירושלים"40.
י. הרש"ג: בנוגע למאמרים שבבונה ירושלים – יש אומרים שאינם מדוייקים.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אין זה נכון. וכדמוכח מזה שהמאמרים בבונה ירושלים נמצאים גם בביכלאַך אחרים (עם איזה הוספות). ומה גם שהמוציא-לאור כותב שהמאמרים "נעתקו מספר כת"י", כלומר, שאינם מלוקטים מכמה כת"י, אלא מביכל אחד כמות שהוא. ובכלל, במאמרים אלה ישנם ענינים ערבים ("געשמאַקע") מאד, ולא יתכן שמישהו זייף אותם.
[הרש"ג: כך אמר גם אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע אודות מכתבי הגניזה המיוחסים להבעש"ט41 – במענה לאלה שסברו שהם מזוייפים – שיש בהם ענינים ערבים ("געשמאַקע") מאד, ותוכנם אמיתי, ובמילא לא יתכן שזוייפו, ואת"ל שזוייפו, הי' ה"זייפן" בעצמו אחד מהגדולים!...].
יא. הרש"ג: בנוגע להנחות ממאמרי אדמו"ר הזקן – ידוע שההנחות של ר' פינחס רייזעס הם מדוייקים מאד, והצ"צ הי' סומך על רשימותיו יותר מכל הרשימות42.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אכן הם מדוייקים מאד.
– ידוע43 שאדמו"ר הזקן הי' מתגלגל בעת אמירת דא"ח מרוב דביקותו, ור' פינחס הי' מתגלגל אחריו כדי שיוכל לשמוע כל תיבה.
חסידים מוסיפים שפעם ביקש אדמו"ר הזקן מר' פינחס לראות הנחה, וכאשר הראה לו, אמר אדמו"ר הזקן: "אַזוי, אַזוי, אַ גוטער ענין, אַ גוטער ענין", היינו, שמצד גודל דביקותו של אדמו"ר הזקן לא הרגיש בשעת מעשה בדברים שיצאו מפה קדשו. –
הדיוק בהנחות של ר' פינחס הוא באופן דלא חסר ולא יתיר, ואילו ההנחות של אדמו"ר האמצעי – עיקר הדיוק בהם הוא באופן דלא חסר, ולא באופן דלא יתיר, כיון שיש בהם גם הוספות של אדמו"ר האמצעי. וכפי שמצינו במאמרי תקס"ב – שנעתקו מביכל כתי"ק של אדמו"ר האמצעי44 – שהצ"צ כותב על ענין מסויים: "משל זה נ' שהוא של מו"ח ז"ל"45.
*
יב. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בהמשך להמוזכר לעיל אודות ה"דרך מצוותיך" – יש להעיר שסגנון הלשון אינו דומה לסגנון הלשון בשאר מאמרי הצמח צדק, שכן, סגנון הלשון במאמרי הצמח צדק הוא באופן ד"תלמוד בבלי", כמארז"ל46 "בלולה במקרא .. במשנה .. בתלמוד", "בלול מכולם"47, היינו, שדרכו לשלב בבלי ירושלמי ספרי מדרשים וכו'48, ואילו סגנון הלשון בדרך מצוותיך הוא באופן מסודר.
והסיבה לכך, משום שסגנון הרגיל במאמרים – באור התורה – הוא הסגנון דאמירת המאמרים, ואילו הסגנון בדרך מצוותיך – שכתבו בצעירותו – הוא סגנון של כתיבה, אף שלאח"ז גם אמרם.
– בא' הביכלאַך נרשם ש"מצות האמנת אלקות" שבדרך מצוותיך הוא מאמר על הפסוק אנכי ה' אלקיך שאמרו הצ"צ בשבת פ' יתרו. וכנראה, לא נאמר בפעם אחת, אלא בב' פעמים, להיותו מאמר ארוך.
יג. כמו כן יש להעיר אודות שינוי הסגנון במאמרי אדמו"ר הזקן – החל מהחילוק העיקרי בין המאמרים שנאמרו קודם פטרבורג ובין אלה שנאמרו לאחרי פטרבורג (כפי שמבאר כ"ק אדנ"ע בתורת שלום49 ), ונוסף לזה, יש גם שינויים במאמרים שלאחרי פטרבורג גופא50.
הרש"ג: האם הכוונה לקיצור הלשון?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאו דוקא, שכן, ישנם שם גם מאמרים ארוכים, אלא שסגנון הלשון שונה.
– ראיתי ביכל מאדמו"ר הזקן של מאמרים קצרים, והם ענינים ערבים ("געשמאַקע ענינים") שלא מדובר בהם בהרבה מקומות, וחלק מהם נדפס ב"מאה שערים"51, בשינויי נוסחאות כו'52.
*
יד. [כ"ק אדמו"ר שליט"א סיפר אודות השתדלותו של הוו"ח וכו' שניאור זלמן שזר בהשגת אמצעים להדפסת ספרי חסידות של אדמו"ר הזקן53.
וכן הזכיר את זכותו של הרה"ח ר' בנימין אליהו גורודצקי – שהי' נוכח שם (באותה שעה) – שעלה בידו להשיג כו"כ ביכלאַך ממאמרי הצמח צדק שהיו ברשות נכדיו של הבאָברויסקער (חלקו בירושה שנתחלקה לאחרי הסתלקות הצ"צ), וגם השתדל בהשגת אמצעים להדפסת ספרי החסידות של הבאָברויסקער, ובזכות זה הנציחו את שמו על הספר (אף שלא הי' חפץ בכך)54.
ואח"כ אמר:]
ידוע ומקובל אצל חסידים שישנו ביכל מהצמח צדק הנקרא "להבין" (מפני שכל המאמרים שבו מתחילים ב"להבין"). – בהיותי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר בריגא, חיפשתי ב"מפתח" הכתבים שברשותו, ולא מצאתיו. – (כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה להרבא"ג ואמר:) כנראה, עדיין לא הובאו (משם) כל הביכלאַך של הצ"צ.
[הרבא"ג אמר שהשתדל להביא את כל הביכלאַך של הצ"צ (משא"כ של הבאָברויסקער והקאָפּוסטער) שהיו שם, וביכל זה, אולי נגנב, או נשאר אצל א' מבני המשפחה].
הרש"ג: יש מאמר ידוע ד"ה להבין ענין אוא"ס.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: בבונה ירושלים נדפס מאמר קצר ד"ה זה55.
– מקובל56 שהצמח צדק כתב בריבוי עצום, כ"ד או ס' אלפים בויגן! בתחילה חשבתי שזוהי גוזמא, אבל עכשיו רואים את ריבוי הכמות של דרושי הצ"צ, הן אלה שכבר נדפסו, והן – כמות גדולה יותר – מה שצריכים עדיין להדפיס, כך שאין כאן גוזמא כלל.
[הרש"ג: ובפרט שהיתה השריפה הידועה בליובאַוויטש57.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אודות השריפה ההיא מסופר58 ש"הרבה כתבי קודש שלו נשרפו בנגלה ובנסתר", וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מוסיף59 לפרט ש"היו עשרים ביכער כתב ידו הק', שנים עשר בנגלה ושמונה דא"ח כו'", והצ"צ אמר60 ש"הי' אצלו ענין כתוב בהל' חליצה מחזיק חמש מאות בויגן"!].
בנוגע לאופן הדפסת המאמרים – הנה: המאמרים שמתחילים בפסוק – נדפסים בפרשה שבה נאמר פסוק זה, אבל המאמרים שמתחילים ב"להבין"48 (ואינם באים בתור ביאור או המשך למאמרים שלפניהם61 ) – יש לעיין באיזה שיטה להדפיסם62.
*
טו. הרש"ג: בזמני הי' קשה למצוא מאמר מאדמו"ר מהר"ש, ועתה יש לאברכים הכל – מאדמו"ר מהר"ש ומאדמו"ר הצ"צ, ויכולים ללמוד כמה שרוצים!
כ"ק אדמו"ר שליט"א (בחיוך): יש להם "טענה" עלי: בעבר היו מדפיסים ביכל פעם בשנה, והיו יכולים להספיק לגמור את כולו, אבל עתה, עוד טרם שמתחילים ללמוד בספר הנדפס, כבר יוצא-לאור ספר חדש!
(וסיים:) הלואי שזו תהי' הטענה היחידה והאחרונה ("זאָל דאָס זיין די איינציקע און די לעצטע טענה")!
(ואח"כ אמר:) בפירוש המשנה63 "רבי חנני' בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות" – דלכאורה, איפכא מסתברא – כותב הרמב"ם ש"כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות כראוי וכהוגן .. הנה זכה בה לחיי העולם הבא, ועל זה אמר ר"ח כי המצות בהיותם הרבה, אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצוה תחי' נפשו באותו מעשה".
כלומר64 : הסיבה לכך ש"הרבה להם תורה ומצוות", היא, כדי שכאו"א מישראל יוכל למצוא מצוה מיוחדת – בהתאם לה"חוש" שלו – שיעסוק בה מתוך חיות ולהט ("קאָכן זיך אין דעם").
ועד"ז בעניננו: צריכים להדפיס תרי"ג ספרים של חסידות, ואז בודאי יוכל כאו"א למצוא (ולא ימלט שלא ימצא) ספר וענין המתאים ל"חוש" שלו, ויעסוק בו מתוך חיות ולהט.
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) העיקר הוא שילמדו חסידות, ובפרט שאפילו לא תובעים את התנאי ד"לבו דואג בקרבו"65.
הוסיפו תגובה