לפני כמה שנים נשאלתי על ידי אדם חכם את השאלה הבאה: רק בגלל שבני ישראל ישבו בסוכות בדרך ממצרים לישראל, לכן אנחנו חייבים היום לשבת בסוכה? איפה בדיוק חשבת שבני ישראל ישבו במדבר? בוילה של שלש קומות?
עניתי לו שהשאלה מצויינת אבל גם לי יש שאלה בשבילו: אם הסיבה לישיבה בסוכה היא רק בגלל בני ישראל שיצאו ממצרים, אז למה אנחנו מקיימים את המצווה בחודש תשרי, למה לא בניסן – בפסח? הרי אז יצאו בני ישראל ממצרים?
כנראה שיש קשר בין חודש תשרי והסוכה. אבל מהו בדיוק?
לפני שנענה לשאלה זו, הייתי רוצה להעלות נקודה נוספת למחשבה: שמתם לב שחודש תשרי מתחיל בצורה מאוד רצינית, קודם כל חודש אלול שמגיע לפניו ובו אומרים את ה"סליחות", אז נכנסים לאוירה של רצינות וחשבון נפש, לאחר מכן ממשיכים עם ראש השנה – שהוא יום הדין, יום שבו כולנו נידונים על השנה הקרובה ואז מגיע יום כיפור – יום צום רציני.
ואז, דווקא אחרי כל הרצינות הזו חל חג סוכות והופך את הקערה על פיה. פתאום ישנה מצווה מיוחדת "ושמחת בחגיך", ואחרי כל זה סוגרים את החודש עם שמחת תורה. מה פשר המעבר הקיצוני הזה?
כאן, בנקודה הזו מסתתרת התשובה על השאלה ששאלנו בהתחלה.
כאשר אדם עושה חשבון נפש, ייתכן מאוד שהוא עלול להכנס לדיכאון. כיצד אני יכול לבקש מאלוקים שיסלח לי, שיקבל אותי ויאהב אותי כאשר חטאתי כלפיו כל כך הרבה פעמים? השאלה הזו מהדהדת לאורך כל יום כיפור.
לכן, דווקא במקום הזה אלוקים מבקש להעביר מסר – הוא בחר לקחת את מצוות סוכה, שזמנה המקורי היה בכלל באביב ולהעביר אותה מיד אחרי יום כיפור, כדי לענות לנו על השאלה הזו.
זאת משום שמצוות סוכה היא מצווה ייחודית, שכן היא המצווה היחידה שבה האדם מוקף על ידי המצווה, ולא משנה איך הוא נראה ואיך הוא לבוש.
זו המצווה היחידה שברגע שנכנסת אליה, לא משנה מה תעשה – אתה תעשה מצווה.
שוחחת על משחק הכדורגל האחרון? אכלת או שתית? אבל עשית את זה בסוכה – עשית מצווה.
אתה לבוש בג'ינס קרוע? יש לך שער עד לבירכיים וקעקועים בכל מקום? זה ממש לא משנה, ברגע שנכנסת לסוכה, המצווה מקיפה אותה – מכילה אותך.
כאן מגיע המסר שאלוקים מבקש להעביר אחרי יום כיפור: שאלת איך אני אוכל לקבל אותך אחרי כל מה שעשית, אז תן לי לומר לך, אומר אלוקים לאדם, אני אבא שלך, וכמו שאבא יאהב את בנו, עם ולמרות כל מה שהוא יביא עימו, כך גם אני.
אני אכיל אותך ואקבל אותך ואוהב אותך כי אתה ילדי. ולראיה אני מעניק לך את מצוות סוכה, אותה סוכה מכילה שתקיף אותך בנוכחות שלי מכף רגל ועד ראש.
אין זה אומר שאין עלינו חובה לשפר את דרכינו ולהיטיב את מעשינו, הבה לא ננצל לרעה את האהבה האלוקית, אבל עצם הידיעה שיש מישהו שתמיד אוהב אותי (וזה לא אומר דווקא את המעשים שלי), עם כל מי שאני, זו הסיבה לשמחה גדולה שפורצת יחד עם חג סוכות.
כתוב תגובה