מה הפירוש של המילים ב"כל נדרי"?

בתפילת "כל נדרי" בליל יום כיפור אומרים: "כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי וַחֲרָמֵי וְקונָמֵי וְקִנּוּסֵי וְכִנּוּיֵי". מה המשמעות של כל המילים האלה?

תשובה

בקצרה: אלה סוגים שונים של נדרים והתחייבויות. הפרת נדר היא עבירה חמורה, ובתפילת "כל נדרי" מבקשים להתיר את הנדרים וההתחייבויות השונים שלקחנו על עצמנו, כדי להיכנס ליום הקדוש 'נקיים' ומשוחררים מהתחייבויות שלא פרענו.

מסיבה זו, בתפילת "כל נדרי" מפרטים את סוגי ההתחייבויות השונים:

· נִדְרֵי – נדר. אדם מחייב את עצמו לעשות משהו או להימנע ממשהו. למשל: "אני מתחייב לתת סכום כסף לצדקה לבית הכנסת".

· אֱסָרֵי – איסור. אדם מחיל על עצמו מרצונו איסור לעשות משהו. למשל: "אני אוסר על עצמי לקבל מהחבר שום דבר".

· שְׁבוּעֵי – שבועה. אדם נשבע (בשם השם) שאמירה כלשהי היא אמיתית. למשל: "אני נשבע שלא הייתי בארצות הברית".

· חֲרָמֵי – חרם. אדם מקדיש מרצונו נכס או רכוש אישי שלו לקופה הציבורית של בית המקדש או של הכוהנים. למשל: "הבית שלי הוא חרם לכוהנים".

· קונָמֵי, קִנּוּסֵי, כִנּוּיֵי – ביטויים נרדפים למושג "קרבן". בעבר, הקדשת קורבנות לבית המקדש הייתה דבר נפוץ מאד בחיים היהודיים. בעקבות זאת, אחת הצורות הנפוצות להתחייבות חמורה הייתה לדמות משהו לקרבן, כדי לבטא שהוא אסור או שהשימוש בו מוגבל – ממש כמו קרבן. למשל, אם אדם אומר: "המאכל הזה הוא קרבן בשבילי", אסור לו לאכול אותו או להשתמש בו.

הערה חשובה מאד: נושא הנדרים וההתחייבויות הוא חמור מאד ואסור להתייחס אליו בקלות דעת. גם תפילת "כל נדרי" לא מבטלת באופן אוטומטי את כל ההתחייבויות שלקחנו על עצמנו במהלך השנה החולפת. בכל מקרה של התחייבות או נדר וכדומה, יש לפנות לרב מוסמך כדי לקבל הוראה ברורה כיצד לנהוג.

מקור: תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף י, עמוד א.