על פי הקבלה, בכל יום של חג הסוכות באים שבעה אורחים מיוחדים לסוכתם של כל אחד ואחת. אורחים אלו מכונים בארמית בשם 'אושפיזין' [=אורחים]. למרות שבכל יום באים כל שבעת האורחים ביחד, כל יום מוקדש במיוחד לאחד מהם.

מהו המקור למסורת ה'אושפיזין'?

בספר הזוהר (פרשת אמור, קג-קד) נאמר כי כאשר בני ישראל יוצאים מבתיהם אל הסוכות, הם זוכים לקבל את פניה של השכינה, ושבעה צדיקים יורדים מגן-העדן ובאים לבקרם בסוכה.

שבעת הצדיקים הם שבעת מנהיגי ישראל, והם מבקרים לפי הסדר הבא:

אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.

כיצד מקבלים את פניהם של האושפיזין?

אורחים פיזיים אנו מכבדים בכוס תה ופרוסת עוגה. אך האושפיזין שבאים לבקר בחג הסוכות מבקרים רק במימד הרוחני. כיצד ניתן לקבל את פניהם ולכבד אותם?

ישנם קהילות רבות שנוהגות לקרוא טקסט שמזמין את האורחים. בדרך-כלל הטקסט הוא בארמית, והוא נפתח במילים הבאות

"בואו אורחים עליונים קדושים, בואו אבות עליונים קדושים, ושבו בצל האמונה העליונה [הסוכה]". וכך ממשיכים להזמין את האורחים, בכל יום מזמינים את האורח העיקרי של אותו היום: "יבוא אברהם האהוב ועמו יצחק, יעקב, יוסף, משה אהרן ודוד, בסוכות תשבו, שבו אורחים עליונים שבו, שבו אורחי האמונה שבו."

בקרב חסידי חב"ד וכן בקהילות אחרות, לא נהוג להזמין את האורחים בשמותם. עם זאת, נהוג לומר דברי תורה ולשוחח במעלת האורחים של אותו הערב.

בחסידות חב"ד...

הרבי השישי של חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, ציין כי לצד האושפיזין המפורסמים, באים לבקר גם "אושפיזין חסידיים": מנהיגי ומייסדי תנועת החסידות ותנועת חסידות חב"ד. הוא מנה את שבעת האורחים הבאים:

רבי ישראל הבעל שם טוב, רבי דובער – המגיד ממעזריטש, רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד, רבי דובער "האדמו"ר האמצעי", רבי מנחם מענדל בעל ה"צמח צדק", רבי שמואל הידוע בראשי התיבות של שמו הרבי המהר"ש, ורבי שלום דובער המפורסם כרבי הרש"ב.

והחסידים עצמם הוסיפו גם את הרבי השישי והרבי השביעי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק ורבי מנחם מענדל 'הרבי מליובאוויטש', כאושפיזין שבאים אף הם.

ובמימד הפיזי

רבים נוהגים להזמין בכל יום מחג הסוכות אורח אחד, לייצג את האורחים הרוחניים המבקרים בסוכה. כמובן שמצוות הכנסת אורחים היא מצווה גדולה במשך כל השנה, אך במיוחד בחג: לצד האושפיזין והדמויות הרוחניות המופיעות אצלכם בסוכה, הזמינו את השכנים, את קרובי המשפחה ואפילו זרים; פיתחו את דלתות הסוכה לרווחה ושתפו את כולם בשמחת החג.