אני קצת מבולבל. קראתי שבמאורעות חורבן בית המקדש הראשון נפרצו ומות העיר ירושלים בתאריך ט בתמוז; במקום אחר קראתי שחומות ירושלים נפלו פעמיים בתאריך יז בתמוז: לפני חורבן בית המקדש הראשון וגם לפני חורבן הבית השני.

אז באיזה יום נפרצו החומות של ירושלים בחורבן בית ראשון, ט' או י"ז תמוז?

תשובה

אתה לא היחיד שמבולבל. למעשה, לפי כמה דעות, הבלבול הזה עתיק מאוד. עתיק כמו סיפור החורבן בעצמו... אבל לפני שנגיע לזה, בוא נתחיל מהתחלה:

בית ראשון ובית שני

מקור המסורת המתארכת את אירוע פריצת החומות בחורבן בית המקדש הראשון ל-ט בתמוז בתיאורו של הנביא ירמיהו: "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ – הָבְקְעָה הָעִיר"1.

למול התיאור המפורש של הבקעת החומות על ידי הבבליים בתאריך ט' בתמוז, במסורת הנהוגה נחשב התאריך י"ז בחודש תמוז ליום צום.

בתאריך זה אמנם נבקעו חומות ירושלים במהלך המרד ביהודה שבסופו נחרב בית המקדש השני, אולם יום צום בחודש תמוז היה נהוג הרבה קודם לכן, כפי שניתן לראות ברשימת הצומות בספרו של זכריה הנביא שחי בתחילת תקופת הבית השני2: "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי" – "הצום הרביעי" הוא הצום החל בחודש תמוז שהוא החודש הרביעי מחודש ניסן שבו מתחילה ספירת החודשים במקרא.

לדעת רוב המפרשים "הצום הרביעי" ביום י"ז בחודש הונהג גם לפני מאורעות חורבן הבית השני. הסיבות המקוריות לקביעת יום זה כיום צום הן אירוע שבירת לוחות הברית על ידי משה רבינו והפסקת הקרבת הקורבנות הסדירה בשלהי ימיו של בית המקדש הראשון.

לשני מאורעות קשים אלה הצטרפו כעבור מאות שנים, בזמן חורבן הבית השני, אירועים כואבים נוספים שהתרחשו גם הם ביום זה וכיום מציינים אף את זכרם באמצעות הצום. אחד מאירועים אלה הוא בקיעת החומות3.

לפי זה, אירוע פריצת החומות בפני עצמו אינו חמור עד כדי קביעת יום צום לזכרו. זו הסיבה שלא קבעו צום בתאריך ט' בתמוז ואת נפילת החומות לפני חורבן הבית השני מציינים ביום י"ז בתמוז רק בדרך אגב לאירועים החמורים יותר שבגינם נקבע הצום4.

• ראו גם: מלך אחרון, ימים אחרונים - כך נחרב בית המקדש הראשון

חשבון מקולקל

עד כאן זה נראה די פשוט: החומות נפרצו בט' בתמוז לפני חורבן בית ראשון, ובי"ז בתמוז לפני חורבן בית שני5. אבל כאן נכנסת לתמונה המסורת הירושלמית שמסבכת את העניין:

בתלמוד הירושלמי6 (וגם במקורות נוספים בחז"ל7) מפורש שגם בחורבן הראשון פריצת החומות אירעה ביום י"ז בתמוז והתאריך ט' בתמוז נכתב בעקבות "קלקול חשבונות".

מה הפירוש "קלקול חשבונות"?

יש המסבירים8 שלמרות שחומות העיר נפרצו בפועל בי"ז בתמוז, בגלל האנדרלמוסיה ששררה בקרב העם היהודי בזמן מאורעות החורבן, מישהו טעה בחישוב והשתרש התאריך התשיעי בתמוז. כשירמיהו תיעד את מה שקרה, הוא לא רצה לסטות מההנחה הרווחת שזה התרחש בתשיעי לחודש.

אחרים אומרים שהתאריך ט' בתמוז שבו נקב ירמיהו הנביא הוא התאריך של לוח השנה הלועזי, שבאותו שנה הקביל לתאריך י"ז בתמוז בלוח השנה העברי. וזו הכוונה "קלקול חשבונות": כחלק ממסע הרדיפה וההכנעה של האויב הבבלי על העם היהודי, אסרו השלטונות להשתמש בלוח העברי ולכן ירמיהו הנביא ציין את התאריך הלועזי במקום את התאריך העברי9.

• כל מה שרציתם לדעת על לוח השנה היהודי

שתי חומות, שתי פריצות

פירוש נוסף משתמע מפירושו של רש"י על ספר ירמיהו ולפיו מדובר בשני אירועים נפרדים: החומות החיצוניות של העיר הובקעו בט' בתמוז ואילו החומות הפנימיות, שהקיפו את בית המקדש, נפרצו שמונה ימים אחר כך בי"ז בתמוז10.

בנוסף לפירושים שהבאנו יש עוד הסברים המתווכים בין המסורות. כך או כך, כולנו מייחלים ליום שבו כבר תתקיים נבואתו של זכריה שעליה מתבסס הדיון, "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" בגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו!