לישון בשבת זה תענוג

יש מצווה מיוחדת להתענג בשבת, כמו שנאמר בפסוק: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג1". מה זה אומר? שבשבת צריך לעסוק בפעילות שמסבה הנאה ותענוג. זה מתבטא במגוון פעילויות: לאכול מאכלים משובחים וטעימים, לשתות משקאות טובים, וגם לישון טוב.

השינה היא "עונג שבת" קלאסי. רבים מכירים את הרמז שטמון במילה "שבת" עצמה – אלה ראשי התיבות של המשפט "שֵׁינָה בשבת – תענוג2". יש לכך ביטוי גם בסדר יום השבת: בכל בתי הכנסת, תפילת הבוקר בשבת מתחילה בשעה מאוחרת יותר מתפילת שחרית בשאר ימי השבוע, כדי לאפשר למתפללים לישון מעט יותר3.

זו הסיבה לכך שרבים תופסים תנומה בשעות אחר הצהריים של שבת.

חבל לבזבז את הזמן

אבל, במחשבה שנייה, האם באמת שווה לבזבז את השבת שלנו על שינה?

חז"ל אמרו ש"לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה4". הקדוש ברוך הוא העניק לנו ימי מנוחה ושבתון, כדי שנוכל לעצור את מרוץ החיים ולהתרכז במה שהיינו באמת רוצים לעשות: ללמוד תורה ולעסוק בפעילות רוחנית ומשמעותית. ימים כאלה, שבהם שורה קדושה מיוחדת, חבל לבזבז על שינה; הדבר הנכון יהיה להשקיע יותר בלימוד תורה, בתפילה בכוונה ובזמן איכות תוכני עם המשפחה5.

וכך כותב הרב שניאור זלמן מליאדי (האדמו"ר הזקן מחב"ד)6: "[עובדים ואנשי עסקים] שאינם עוסקים בתורה בקביעות כל ימי השבוע לא יימשכו הרבה בעונג אכילה ושתיה בשבת... [וגם תלמידי החכמים שעוסקים בתורה כל השבוע] צריכים לעסוק בתורה ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה ושינה. שהרי נאמר "שבת להשם אלוקיך"...".

בשורה התחתונה, מבחינה הלכתית אין חובה לישון הרבה בשבת. ודווקא להיפך: עלינו לשקול את סדרי העדיפויות שלנו, ולוודא שלא נחמיץ את ההזדמנויות הרוחניות שהשבת מביאה איתה עבורנו.

נסיים במשאלה שנאמרת בברכת המזון בארוחות השבת: "הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים", אמן.