סימן תצא סֵדֶר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

א בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, בֵּין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֹל וּבֵין בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד – צָרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּבִרְכַּת "חוֹנֵן הַדָּעַת",א דְּהַיְנוּ "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ"ב כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.ג, וְצָרִיךְ גַּם כֵּן לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹסד כְּמוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.ה,

אֶלָּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים,ו לְפִי שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱסַר אוֹר כָּל הַיּוֹם וְעַכְשָׁו חוֹזֵר לְהֶתֵּרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רח"צ,ז, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב לֹא נֶאֱסַר הָאוֹר לְעוֹלָם לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב.ח, וְעַל הַבְּשָׂמִים גַּם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁכּוֹאֶבֶת עַל הַנְּשָׁמָה יְתֵרָה שֶׁהָיְתָה בּוֹ בְּשַׁבָּת וְהָלְכָה מִמֶּנּוּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,ט אֲבָל בְּיוֹם טוֹב אֵין לָאָדָם נְשָׁמָה יְתֵרָה כְּלָל:י,

ב בְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב שֶׁהוּא חָל בְּחֹל גַּם כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר: "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה",יא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ו.יב, וְאַף שֶׁעַכְשָׁו הוּא אֶמְצַע הַשָּׁבוּעַיג – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁסֵּדֶר הַבְדָּלוֹתיד הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָהטו, הוּא מוֹנֶה: "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל", "בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ", "בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים" כוּ':טז

ג מִי שֶׁנִּמְשְׁכָה סְעוּדָתוֹ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח עַד לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים – מֻתָּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּסְּעוּדָה אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְלֹא הִבְדִּיל כְּלָל,יז לְפִי שֶׁאִסּוּר חָמֵץ אֵינוֹ תָּלוּי בְּהַבְדָּלָה כְּלָל, דְּכֵיוָן שֶׁחָשֵׁכָה הוּא לַיְלָה לְכָל דָּבָר,יח, וּכְבָר הָלְכָה מִמֶּנּוּ קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. וּמַה שֶּׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה קֹדֶם הַהַבְדָּלָה אֵינוֹ מֵחֲמַת קְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב, אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים אֲסָרוּהוּיט מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ט.כ,

(וְאַף לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ אֵין צָרִיךְ כִּי אִם לְעִנְיַן שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב מִמְּלָאכָה, שֶׁזֶּה נִלְמַד מִמַּה שֶּׁכָּתוּב:כא, "תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"אכב).

אֲבָל לְעִנְיַן שְׁאָר דְּבָרִים הַתְּלוּיִים בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, כְּגוֹן מִצְוַת "מִקְרָא קֹדֶשׁ" עַיֵּן סִימָן תקכ"טכג, – אֵין צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.כד

וְכָל שֶׁכֵּן לְעִנְיַן אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי כְּלָל בִּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי אַף בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ:כה,

ד יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת – אֵין מַבְדִּילִין,כו שֶׁהֲרֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת יוֹם טוֹב. אֲבָל יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – צָרִיךְ לְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ג,כז וְגַם צָרִיךְ לְהַבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, שֶׁיֹּאמַר "וַתּוֹדִיעֵנוּ כוּ'" קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ":כח