א ב וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים,ג קְצָת חִדּוּשֵׁי הֲלָכוֹת בְּרוּרוֹת,ד מְלֻקָּטוֹת מִסִּפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים,ה שֶׁלֹּא נִקְבְּעוּ בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן,ו הַמְיֻסָּד וּמְשֻׁכְלָל עַל פִּי דַּעַת הָאַחֲרוֹנִים,ז אֲשֶׁר בְּאֵיזֶה מְקוֹמָן שֶׁל שְׁבָחִים וְעִיּוּנִים,ח הִנִּיחוּ מָקוֹם לִגְדֹּר,ט לִרְעוֹת בְּגַנִּים וְלִלְקֹּט שׁוֹשַׁנִּים,י וְאֵלּוּ וְאֵלּוּיא דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּיםיב מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתָּנִיםיג (גַּם סֵדֶר הַהֲלָכוֹת וְהַפְּרָקִים מְסֻדָּרִים פֹּה בְּאֹפֶן נָאוֹת, וְיוֹתֵר מְתֻקָּנִיםיד).
סדר ברכת הנהנין נדפס לראשונה בחיי המחבר בשקלאוו בשנת תקס"ג, כחלק מפסקי ההלכות שבסידור. סדר ברה"נ נדפס לראשונה כחיבור בפני עצמו בשנת תק"פ בסדילקאב, ואח"כ בשנת תק"פ בווארשא, ובמהדורה ההיא הוסיפו לסדר ברה"נ כותרות לכל פרק ומנין ההלכות שבו (תורת חב"ד לר"י מונדשיין ע' סו). פסקי ההלכות שבסדר ברכות הנהנין לא נכתבו בסגנון לימוד לשם ידיעת ההלכות, אלא בסגנון של הוראות למעשה בפועל (לקו"ש חכ"ד ע' 69). פסקי ההלכות בסדר ברכת הנהנין בדרך כלל נכתבו בלי טעמי ההלכה, וגם במקומות שהובאו טעמי ההלכה בקצרה, זה רק מה שנוגע להנהגה למעשה בפועל, ודלא כבשו"ע רבינו שכתב ההלכות בטעמיהן, לשם ידיעת התורה (לקו"ש שם ע' 70).
כן הוא בכל הדפוסים שראיתי (ולא "ברכות" — לשון רבים). — ואולי אגב דברכת המזון (שמדובר בו בראשו), שהוא מצות עשה (וברכה) אחת מהתורה (לקו"ש חכ"ד ע' 67 הערה 1).
שמו"ר ריש פ' משפטים. הובא ברש"י שם. כלומר, ההלכות שבסדר ברכת הנהנין יש בהן תוספת ומעלה יתרה על ההלכות שבלוח ברכת הנהנין (הן בחידושי הלכות שבהן והן באופן עריכתן, כדלקמן בפנים). אם כי יש לציין שבסדר ברה"נ נשמטו הלכות מסוימות שהובאו בלוח ברה"נ, ובדרך כלל זהו מפני שחזר בו רבנו מהלכות אלו.
כלומר, רובן של ההלכות בסדר ברכת הנהנין זהות להלכות שבלוח ברכת הנהנין, ורק בחלק מן ההלכות ישנם שינויים וחידושים מההלכות שבלוח, וכפי שיצויינו לקמן כל דבר במקומו.
כלומר, רבנו סמך בסדר ברכת הנהנין על ספרי הראשונים יותר ממה שסמך בהלכות שבלוח ברה"נ. וראה גם לשון רבנו בהקדמתו לסדר הלכתא רבתא לשבתא שנדפסו בסידור "הן קצת אזהרות והערות . . לפי דעת הרבה מגדולי הראשונים". הרי לנו מגמה של אדה"ז בסידורו לסמוך יותר על דברי הראשונים. וראה הקדמת רבנו לסדר מכירת חמץ "הרבה מספרי הראשונים ז"ל לא יצאו לאור הדפוס עדיין בימי האחרונים ז"ל הט"ז והמ"א והנמשכים אחריהם עד עתה קרוב לדורותינו אלה . . ולזאת ודאי אין לסמוך על הקולות שנמצאו בדברי האחרונים ז"ל".
נדפס לראשונה כנראה בשנת תק"ס בשקלאוו, ואח"כ בשנת תקס"א בזאלקווא. אך באג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"י ע' קיז כותב הלוח נדפס בשנת תקנ"ה. וראה באריכות בפתח דבר של שוע"ר מהדורה החדשה ח"א ע' 5 ציון ח. וזה לשון רבנו בהקדמתו ללוח ברה"נ: "ולהקל על הקורא העתקנו בקצרה הלכות הצריכות ושכיחות במדינתינו, וחלקנו לפרקים, למען ירוץ כל הקורא בו, ומלאה הארץ דעה וגו'". יש אומרים שנקרא "לוח ברכת הנהנין", מפני שלכתחילה היה כמו לוח על כותלי בית הכנסת ובית המדרש (לקו"ש שם ע' 69 הערה 17). מלבד הלכות ברה"נ שבלוח ובסדר כתב רבנו הלכות אלו גם בשו"ע שלו (סי' קסח — הלכות פת הבאה בכיסנין. סי' קעד־קעט — הלכות דברים שבסעודה, מלבד סי' קעה־קעו שחסרים בשוע"ר. סי' קפב־רא — הלכות ברהמ"ז. סי' רב־רטו — הלכות ברכת הפירות, מלבד סי' רח־ריא שחסרים בשוע"ר, וכן חסרים בשוע"ר סי' רטז־רכה המדברים על דיני ריח ו"שהחיינו" וכו'), ונדפסו בשנת תקע"ו אחרי הסתלקותו של רבנו. בעצם ניתן לומר שהל' ברה"נ שבלוח ובסדר הן קיצור שעשה רבנו מהלכות אלו כפי שכתבם בשלחנו, כדמוכח מכך שהלכות שלימות נעתקו כלשונם בלוח ובסדר משוע"ר, אלא שבשוע"ר הן יותר מפורטות ועם טעמי ההלכות, שאינן מופיעות בלוח ובסדר. וזה מלבד השינויים הרבים שישנם בפסקי הלכות בין השו"ע לבין הלוח ולבין הסדר, פעמים (רבות) פסקי הלכות בשוע"ר ובלוח שוים, ופעמים (מועטות) פסקי הלכות שבלוח ובסדר שוים בניגוד לשוע"ר, ופעמים הן זהות ממש בכולם, ופעמים (מאד מועטות) הן שונים זה מזה. ובכל מקרה ההלכה למעשה היא כסדר ברה"נ, כי חובר לאחרונה ולאחר חזרה נשנה, והלכה כבתראי.
בהקדמת המדפיסים ללוח ברה"נ כתוב: "קונטרס מלוקט מפי פוסקים ראשונים ואחרונים". וכאן מעיד רבנו שההלכות שם הן בעיקר ע"פ דעת האחרונים.
בדיני ברכות הנהנין.
ע"פ חולין ז, רע"א "מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו", כלומר להתגדל בו, או ע"פ עירובין ו, א "בקעה מצא וגדר בה גדר". היינו שהאחרונים הניחו לאדה"ז מקום לחדש חידושי הלכות בדיני ברכות הנהנין.
ע"פ שיר השירים ו, ב. רומז לחידושי הלכות שחידש רבנו מתוך דברי הראשונים.
הן ההלכות שבלוח ברה"נ והן ההלכות שבסדר ברה"נ.
ראה עירובין יג, ב. גיטין ו, ב.
ראה קהלת יב, יא. חגיגה ג, ב: "כולם ניתנו מרועה אחד, כולם אל אחד נתנם ופרנס אחד אמרם", וברש"י שם ד"ה עשה: "וכשתדע להבחין איזה יכשר — קבע הלכה כמותו". ואמנם כאמור לעיל לענין הלכה מעשה אנו הולכים אחר סדר ברה"נ נגד הלוח.
כלומר, מלבד "קצת חידושי הלכות ברורות" שיש בסדר ברה"נ על המובא בלוח, הרי שישנה מעלה בסדר ברה"נ על הלוח הן באופן סידור הפרקים וההלכות, והן באופן כתיבתם. יש לציין שבלוח ישנם י"ב פרקים, ואילו בסדר ישנם י"ג פרקים, כיון שהל' ריח שבפרק י"א נשמטו בלוח.
הוסיפו תגובה