לשמור בחנם כו'. הנהא החק יעקבב כתב להקל בזה, משום דאין לנכרי דין שומרים, והעתקתי דבריוג לענין שומר שכר, דיש נפקא מינה בדיעבדד, אבל בשומר חנם כיון דאין להחמיר אלא לכתחלה, כמו שכתב האלי' זוטאה והחק יעקבו, ודאי דלכתחילה יש לחוש באיסור תורה לדעת הש"ך בחו"מ סי' ש"אז שפסק כהאומרים דשומר חנם חייב בפשיעה אף בשל נכרי. אף שזהו דעת הרמב"ם שם, והרמב"ם מיקל כאן בשומר חנםח, אין זה כלום באיסורי תורה, כמבואר בכללי ההוראהט:
הערות שוליים
א.
ראה במצויין על האמור בפנים, שאפילו קיבל לשמור בחנם ולא פירש שמקבל עליו אחריות, מכל מקום יש להחמיר לכתחלה כהאומרים, שגם שומר חנם בנכרי חייב בפשיעה (וכ"ה לקמן סי' תמא סי"ד). וע"ז מבאר כאן, דהיינו אף שהחק יעקב כו'.
ב.
ס"ק א וס"ק יד וסי' תמא ס"ק ח.
ג.
לעיל ס"ט. וראה גם לקמן סי' תמא ס"ט.
ד.
כדלעיל ס"ט ולקמן סט"ז, שכשקיבל אחריות שומר שכר אסור אף בדיעבד.
ה.
ס"ק ג.
ו.
ס"ק ז.
ז.
ס"ק ג, שציין למה שהאריך בסי' סו ס"ק קכו, לפסוק כהרמב"ם (הל' שכירות פ"ב ה"ג).
ח.
כדלעיל ס"ט-י וש"נ. וא"כ יוצא שכאן שקיבל לשמור בחנם אינו חייב לבער לכל הדעות, לכל אחד מטעמיה.
ט.
ש"ך יו"ד סוס"י רמב בסוף הפלפול ד"ה וכתב עוד הרב, ובקיצור בהנהגת הוראות אות ז. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לז.

הוסיפו תגובה