יש להורות כו'. המג"אא לא סתר דברי הב"חב אלא במ"ש דעל ג' אלו יש להתענות,ג אבל במ"ש דעל שאר חלומות מתענים ג"כ אם נפשו עגומה אין סתירה על זה לא מהרשב"אד ולא מהריב"ש,ה ואדרבה פשטא דתלמודאו והפוסקים שלא ביארו על איזה חלום מתענין משמע דלא סבירא להו כספרים קדמונים,ז אלא מסתמא כשמתענה בשבת נפשו עגומה עליו מאד, דאל"כ מי מכריחו להתענות הלא תענית חלום רשות. ולפי זה אין לנו נ"מ מכל חלוקי דיעות שבחלומות, שאם נפשו עגומה יכול לסמוך על דברי הב"ח וט"זח אם הוא רוצה מחמת עגומת נפשו, ואם אין נפשו עגומה אין להקל באיסורא דאורייתא נגד הריב"ש ומג"א, ומשמעות הטור כאן שתלה ההיתר משום שמתענג בתעניתו,ט ונגד רב עמרם ורב קלונימוס שבטור סי' תקס"ח, בפרט שבחלומות עצמן איכא כמה חילוקי דעות: