שולחן ערוך: סימן שסא

ב וְאֵיזֶהוּ סֻלָּם קָבוּעַ? כֹּל שֶׁקְּבָע[וֹ] שָׁם בֵּין לְשַׁבָּת בֵּין לְחֹל. אֲבָל אִם קְבָעוֹ לְשַׁבָּת וְלֹא לְחֹלי אוֹ לְהֵפֶךְ,יא אֵין זֶה קָבוּעַ:7

ג אֲבָל אִם מִצִּדּוֹ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא גָבוֹהַּ, אֲפִלּוּ סֻלָּם אֵין צָרִיךְ.יב^,8

אֲבָל אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה בֵּין מִצַּד רְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין מִצַּד הֶחָצֵר,יג אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּיִת שֶׁבְּתוֹכוֹ יֵשׁ בּוֹ י' טְפָחִים9 – אֵינוֹ נִקְרֵאת עַל הַגַּג רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא, וְאֵין סֻלָּם מוֹעִיל לוֹ כְּלָל:יד^,10

ד חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָהטו בְּמִלּוּאָהּ11 אוֹ בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹתטז לִרְשׁוּת הָרַבִּים – מְקוֹם מְחִצָּהיז נִדּוֹן כְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים12 שֶׁהֵן כַּרְמְלִית,13 וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מִתּוֹךְ הֶחָצֵר לִמְקוֹם הַמְּחִצָּה,יח אֲבָל לֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּיםיט וְלֹא לִרְשׁוּת הַיָּחִידכ וְלֹא לְחוּץ לְד' אַמּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁתּוֹךְ הֶחָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים נַעֲשָׂה גַם כֵּן כַּרְמְלִית,כא שֶׁהֲרֵי הוּא כְּקֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה.כב

וְאִם נִפְרְצָה לְכַרְמְלִית, הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (וְאַף עַל פִּי כֵן, אַף שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה,כג מֻתָּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָהכד^,14 מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"וכה^,15).

אֲבָל אִם הַפִּרְצָה הִיא פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר וְאֵינָהּ בְּמִלּוּאָהּ – אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח:כו^,16

ה אִם נִפְרְצָה בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַפִּרְצָה תּוֹפֶסֶת מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ אֵצֶל הַזָּוִיּוֹת, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מֵעֶשֶׂר17 אָסוּר, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּקֶרֶן זָוִית.כז^,18

וְכֵן בֵּית שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית מַמָּשׁכח^,19 לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית,כט^,20 אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מֵעֶשֶׂר19 אָסוּר אִם גַּם הַקֵּרוּי נִפְרַץ מֵעַל הַזָּוִית, עַד שֶׁהַנִּשְׁאָר הוּא בַּאֲלַכְסוֹן מִכֹּתֶל זֶה לְכֹתֶל שֶׁאֶצְלוֹ, שֶׁאָז אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם",ל^,21 לְפִי שֶׁהַטַּעַם שֶׁאוֹמְרִים "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם" הוּא מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה לְפֶתַח, וּבְקֶרֶן זָוִית אֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם פֶּתַח כְּלָל.לא

אֲבָל פֶּתַח שֶׁאֵינָהּ בְּקֶרֶן זָוִית אוֹמְרִים בָּהּ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", אֲפִלּוּ הִיא יְתֵרָה מֵעֶשֶׂרלב^,19 רַק שֶׁאֵינָהּ בְּמִלּוּאָהּ.לג^,19

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםלד שֶׁאֲפִלּוּ הִיא בְּמִלּוּאָהּ, אֲפִלּוּ נִפְרְצוּ ב' מְחִצּוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ בְּמִלּוּאָםלה וְנִשְׁאַר קֵרוּי עֲלֵיהֶם – אוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם"22 אִם נִשְׁאָר שָׁם ב' מְחִצּוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ.לו אֲבָל אִם נִפְרְצוּ ב' מְחִצּוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ בְּמִלּוּאָהּ אוֹ בְּיוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה, וְנִשְׁאָר ב' מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹלז^,23 – כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם פִּלּוּשׁלח וְקַפַּנְדַּרְיָאלט מִפִּרְצָה זוֹ לְפִרְצָה שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶן "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם".24 וְכֵן עִקָּר.מ וְאַף עַל פִּי כֵן טוֹב לָחוּשׁ לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה,מא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו:מב

ו יֵשׁ אוֹמְרִיםמג שֶׁאֵין פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ לְפִרְצָה שֶׁמֵּרוּחַ אֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בְּרֹחַב הַקֵּרוּי ד' טְפָחִים.מד^,25

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםמה שֶׁצָּרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יְהֵא פִּי הַתִּקְרָה מְשֻׁפָּע כְּגַגִּין שֶׁלָּנוּ,מו שֶׁאָז אֵין בָּהֶם פֶּה, וְלֹא אָמְרִינָן אֶלָּא "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם":26