ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות ערובין

שולחן ערוך: סימן שנז

מהוצאת

סימן שנז דִּינֵי חָצֵר פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּבִיב וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

א חָצֵר שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִד' אַמּוֹת א עַל ד' אַמּוֹתב וּסְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים,ג^,1 אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת2 בִּימוֹת הַחַמָּה,ד^,3 שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת, אֵין סָאתַיִם4 מַיִם שֶׁאָדָם רָגִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל יוֹםה רְאוּיִים לִבָּלַע בָּהּ,ו^,5 וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ שׁוֹפְכָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים.6

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשְׁפִיכָה זוֹ שֶׁמֵּחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה (אִם אֵינוֹ שׁוֹפְכָן סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ אֶלָּא בְּרָחוֹק מְעַט, בְּעִנְיָן שֶׁיְּצִיאָתָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים הִיא מֵאֲלֵיהֶן,ז וְאֵינֶנָּה כֹּחַ שְׁפִיכָתוֹ מַמָּשׁ אֶלָּא כֹּחוֹ הוּא גוֹרֵם בִּלְבָדח), וּמִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר (בְּכָל עִנְיָן), גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁפְּכֶנּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּיםט (אוֹ בְּחָצֵר סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים) מַמָּשׁ.

לְכָךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גּוּמָא שֶׁתְּהֵא חֲלָלָהּ מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם,י^,7 שֶׁיּוּכְלוּיא מִי תַּשְׁמִישׁוֹ לֵירֵד לְתוֹכָהּ, וְלֹא יִהְיֶה כְּאִלּוּ שׁוֹפְכָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים – בֵּין אִם יַעֲשֶׂנָּה בֶּחָצֵר בֵּין אִם יַעֲשֶׂנָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סָמוּךְ לֶחָצֵר מַמָּשׁ.יב^,7 אֶלָּא שֶׁאִם יַעֲשֶׂנָּה בַּחוּץ, צָרִיךְ לְכַסּוֹת בִּנְסָרִים,יג שֶׁאִם תְּהֵא מְגֻלָּה – פְּעָמִים שֶׁיִּהְיֶה רֶפֶשׁ וְטִיט בְּתוֹכָהּ וְלֹא תְהֵא עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה, וְתִהְיֶה כַּרְמְלִית.8 אֲבָל כְּשֶׁהִיא מְכֻסָּה וּפִיהָ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,יד^,9 הֲרֵי זֶה חוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.טו^,10

ב וְכֵיוָן שֶׁיַּעֲשֶׂה גוּמָא סָאתַיִם, מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ וּבֶחָצֵרטז כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶהיז^,11 – אֲפִלּוּ כּוֹר12 וַאֲפִלּוּ כּוֹרַיִם,יח^,13 וַאֲפִלּוּ נִתְמַלְּאָה הַגּוּמָא מֵעֶרֶב שַׁבָּת,יט^,14 דְּכֵיוָן שֶׁתִּקְּנוּ לוֹ חֲכָמִים זֵכֶר לְשַׁבָּת שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁפְּכֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא בְּעַצְמוֹ, שׁוּב אֵין לָחוּשׁכ אִם הֵם יוֹצְאִים מֵאֲלֵיהֶם לִרְשׁוּת הָרַבִּיםכא^,16 (רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשְׁפְּכֵם סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁכב שֶׁלֹּא אֵצֶל הַגּוּמָא, בְּעִנְיָן שֶׁיְּצִיאָתָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים הִיא כֹּחַ שְׁפִיכָתוֹ מַמָּשׁ,17 שֶׁיֵּשׁ בְּזֶה אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה, כְּמוֹ בִּמְגַלְגֵּל חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּיםכג). אֲבָל אִם אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם, לֹא יִשְׁפּוֹךְ בָּהּ אֲפִלּוּ מְעַט,כד גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁפּוֹךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִיא מַחֲזֶקֶת:כה^,18

ג וְכָל זֶה בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁאָדָם מַקְפִּיד עַל לִכְלוּךְ חֲצֵרוֹ וְחָפֵץ הוּא שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם מִמֶּנָּה לַחוּץ,כו וּכְשֶׁהֵם יוֹצְאִים הֲרֵי נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיֵשׁ לִגְזוֹר שֶׁמָּא יִשְׁפְּכֵם בְּעַצְמוֹ הַחוּצָה.כז^,18 אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד עַל לִכְלוּךְ חֲצֵרוֹכח^,19 וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם מִמֶּנָּה לַחוּץכט, אֵין לָחוּשׁ לְכָךְ, וּמֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶהל^,18 אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה מְאֹד (וַאֲפִלּוּ שׁוֹפְכָן סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ, אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ "פְּסִיק רֵישֵׁהּ"20 שֶׁיֵּצְאוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִיָּד מִכֹּחַ שְׁפִיכָתוֹ מַמָּשׁלא):

ד וְלָמָּה אֵין חוֹשְׁשִׁים לְמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁהַצִּנּוֹר שֶׁבְּקַרְקָעוּת חֲצֵרוֹ מְקַלֵּחַ מַיִם בְּשַׁבָּת יֹאמַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ שְׁפָכָן לִרְשׁוּת הָרַבִּיםלב (אוֹ בֶּחָצֵר סָמוּךְ מַמָּשׁ לִיצִיאָתָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּמִתְכַּוֵּן כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים)? לְפִי שֶׁבִּימוֹת הַגְּשָׁמִים סְתָם צִנּוֹרוֹת מְקַלְּחִים הֵם מֵי גְשָׁמִים,לג וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁמֵּי גְשָׁמִים הֵם.לד^,18 וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַגֶּשֶׁם, יֹאמְרוּ מֵי גְשָׁמִים הֵם שֶׁמִּתְמַצִּים וְהוֹלְכִים מִן הַגְּשָׁמִים שֶׁעָבְרוּ:לה

ה וְאִם יֵשׁ בֶּחָצֵר ד' עַל ד', אֲפִלּוּ אֵינָהּ מְרֻבַּעַת אֶלָּא אֲרֻכָּה וּקְצָרָה,לו^,18 כְּגוֹן שֶׁאָרְכָּהּ שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְרָחְבָּהּ ב'לז – מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶהלח^,21 אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהַסָּאתַיִם שֶׁאָדָם רָגִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל יוֹם אֵין לִגְזוֹר בָּהֶם בְּחָצֵר זוֹ שֶׁהֲרֵי רְאוּיִים לִבָּלַע בָּהּ,לט וְאִם כֵּן כְּשֶׁשּׁוֹפְכָן אֵינוֹ שׁוֹפְכָן כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ לַחוּץ. וְאַף אִם אֵרַע שֶׁיּוֹצְאִין, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ, וְלֹא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּיצִיאָה זוֹ,מ וְאֵין לִגְזוֹר בָּהּ שֶׁמָּא יִשְׁפְּכֵם הוּא עַצְמוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.21 לְפִיכָךְ אַף אִם רוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִסָּאתַיִם – לֹא גָזְרוּ, שֶׁדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי הוּא.מא וְכֵן אַף אִם הִיא מְלֵאָה מַיִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת,מב שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, וְלֹא רָצוּ לִגְזוֹר בִּשְׁבִיל זֶה בִּלְבָד, כֵּיוָן שֶׁבְּסָאתַיִם שֶׁרְגִילִים לְהִבָּלַע בָּהּ אֵין לִגְזוֹר בָּהֶם (וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁפּוֹךְ סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵרמג):

ו וְחָצֵר וְאַכְסַדְרָה23 שֶׁאֵין בְּכָל אַחַת מֵהֶן לְבַדָּהּ ד' אַמּוֹת, אֶלָּא בְּהִצְטָרְפוּת שְׁתֵּיהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְד' אַמּוֹת לְהַתִּיר לִשְׁפּוֹךְ בָּהֶן.מד^,24 וְהוּא הַדִּין שְׁתֵּי דְּיוּטָאוֹת שֶׁלִּפְנֵי ב' עֲלִיּוֹת וַעֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָהמה רַבָּהמו שֶׁרְאוּיִים הַמַּיִם לִבָּלַע בָּהּ, וְאֵין בְּכָל אַחַת מֵהֶן לְבַדָּהּ ד' אַמּוֹת – מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ אִם הֵן סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ בְּתוֹךְ ד' טְפָחִים, שֶׁתַּשְׁמִישָׁן נוֹחַ מִזּוֹ לְזוֹ וַהֲרֵי הֵן כִּדְיוּטָא אַחַת:מז

ז וְכָל זֶה בְּחָצֵר הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל הַסְּמוּכָה לְכַרְמְלִית, אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה מְאֹד – אֵין צָרִיךְ גּוּמָא, וּמֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה,מח אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ לַחוּץ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹפְכָן בְּיָדָיו לְכַרְמְלִית אוֹ סָמוּךְ לְכַרְמְלִית מַמָּשׁ,מט^,25 אֶלָּא מִכֹּחוֹ הֵם בָּאִים לְכַרְמְלִית, וְכֹחוֹ בְּכַרְמְלִית לֹא גָזְרוּ,נ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ה.נא

וְיֵשׁ אוֹמְרִיםנב שֶׁאֵין חִלּוּק כַּאן בֵּין רְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית, וְלֹא אָמְרוּ שֶׁכֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לֹא גָזְרוּ אֶלָּא בְּיַמִּים וּנְהָרוֹתנג^,26 שֶׁאֵינָם מִתְחַלְּפִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ אֲפִלּוּ כַּרְמְלִית שֶׁבַּיַּבָּשָׁה אֶלָּא שֶׁהִיא חוּץ לָעִיר,נד^,27 שֶׁגַּם כֵּן אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִהְיוֹת רַבִּים מְצוּיִים כָּל כָּךְ חוּץ לָעִיר כְּשִׁעוּר בְּקִיעַת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, אֲבָל כַּרְמְלִית שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר מִתְחַלֶּפֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה.נה וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא בּוֹקְעִים בָּהּ,נו^,28 מִכָּל מָקוֹם מִתְחַלֶּפֶת הִיא בְּעִיר גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ ס' רִבּוֹא.נז^,29 וּמַה שֶּׁהִתִּירוּ בִּגְזוּזְטְרָא שֶׁעַל פִּי הַמַּיִם לִשְׁפּוֹךְ דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, אַף עַל פִּי שֶׁהַשּׁוֹפָכִין הוֹלְכִין מִכֹּחוֹ לְהָלְאָה מִכְּנֶגֶד מְחִצַּת הַגְּזוּזְטְרָא כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ה,נח הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ,נט^,30 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. אֲבָל כַּאן כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ לֶחָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת בִּימוֹת הַחַמָּה מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ לַחוּץ מִשּׁוּם לִכְלוּךְ חֲצֵרוֹ.ס וְכֵן עִקָּר.סא

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת לֹא גָזְרוּ עַל כֹּחוֹ,30 וּמֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בְּחָצֵר זוֹ בְּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה לְחָצֵר זוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ יַחַד.סב וְעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה וְלֹא עֵרְבוּ בָּהּ, כְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת הִיא, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְחִצּוֹת אֶלָּא שֶׁמְּחֻסֶּרֶת עֵרוּב:סג^,31

ח בִּיב,סד^,32 וְהוּא חָרִיץ הֶעָשׂוּי לְקַלֵּחַ שׁוֹפָכִין שֶׁבֶּחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּיםסה וּמוֹשֵׁךְ וְהוֹלֵךְ בְּמֶשֶׁךְ רְשׁוּת הָרַבִּים הַרְבֵּה, אִם הוּא מְכֻסֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים ד' אַמּוֹת הַסְּמוּכִים לֶחָצֵר, וְיֵשׁ בְּרָחְבּוֹ גַּם כֵּן ד' אַמּוֹתסו^,33 – מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ אֲפִלּוּ עַל פִּי הַבִּיב שֶׁבֶּחָצֵר סָמוּךְ מַמָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם יוֹצְאִים מִיָּד מִיָּדוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים לְחוּץ מִד' אַמּוֹת הַמְּכֻסִּים,סז מִפְּנֵי שֶׁד' עַל ד' אֵלּוּ שֶׁל בִּיב הַמְּכֻסִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהֵם כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד,סח^,10 דִּינָם כְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ ד' עַל ד' שֶׁמֻּתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, לְפִי שֶׁבְּד' עַל ד' שֶׁל בִּיב רָאוּי גַּם כֵּן לִבָּלַע סָאתַיִם כְּמוֹ בֶּחָצֵר.סט

וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא סִלּוֹן שֶׁל עֵץ שֶׁאֵין הַמַּיִם רְאוּיִים לִבָּלַע בּוֹ. אֲבָל אִם עָשׂוּי כְּעֵין רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים, רָאוּי לִבָּלַע בּוֹ וּמֻתָּר.ע

וְכָל זֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל לְכַרְמְלִית – אֲפִלּוּ בְּסִלּוֹן שֶׁל עֵץעא מֻתָּרעב לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.עג^,34 וְאַף שֶׁאֵין זֶה עִקָּר, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּצִנּוֹר הַמְקַלֵּחַ לְמַעְלָה מִי' בְּכַרְמְלִית, שֶׁמֻּתָּר לִשְׁפּוֹךְ בּוֹ אֲפִלּוּ בְּמִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם לְכַרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים דֶּרֶךְ אֲוִיר מְקוֹם פְּטוּר,עד^,35 שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִים בְּזֶה בְּכַרְמְלִית,36 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ו:עה^,37

הערות שוליים

א.

משנה שם פח, א. טור ושו"ע ס"א. וראה גם לקמן סי' שעז.

ב.

רש"י שם ע"ב ד"ה דאריך. רא"ש שם פ"ח ס"ט. טור ושו"ע שם.

כדלקמן ס"ז וש"נ.

כדלקמן ס"ג וש"נ.

גמרא שם.

רב זירא שם ע"ב. רש"י שם ד"ה תיימי, וכדלקמן ס"ה.

ז.

רש"י במשנה שם ד"ה שופכין. ועי' שם עוד בד"ה לא ישפך (סמוך ליציאתו). וראה גם עבודת הקדש שער ג רס"ו: סמוך ליציאתה.

ח.

עי' סי' קנט ס"[ז] ובשוע"ר שם סי"ד. ובמ"א סי' שכח ס"ק נג ובשוע"ר שם סנ"ד. ובסנהדרין סז ע"ב ודו"ק (אוצ"ל: עז ע"ב. ראה אג"ק חי"ט אגרת ז'רמב הערות 4-3. וראה גם מהדו"ב לסי' רנט ד"ה והנה ברמב"ן). וכן משמע בריטב"א (עירובין שם ד"ה אלא שמבחוץ) שבבית יוסף (בריש הסימן: וכי זריק התם (בחצר) ה"ה שופך מרה"י לכרמלית או לר"ה. ראה אג"ק שם הערה 5. וראה עוד שם ד"ה בד' אמות: אפילו כשנותן דרך שפיכה וסמוך לרה"ר). וראה חי' צ"צ לה, ג. שו"ת ארץ צבי סי' ה ד"ה אמנם י"ל. שם סי' קכה ד"ה עוד ראיה לזה. שיח השדה שער הכללים ריש כלל ה. ולקמן ס"ב, שהוא כמו מגלגל חפץ מרה"י לרה"ר.

ט.

הרב רבינו יהונתן במשנה שם ד"ה חצר שהיא. רש"י רע"ב ד"ה פחות כו'.

י.

משנה שם. טור ושו"ע שם.

יא.

תוס' דף פ[ט] ד"ה לא שנו וברא"ש שם סוף ס"ט (שאין שופכין לתוך העוקה). וראה גם לקמן ריש ס"ב.

יב.

משנה שם. רש"י שם ד"ה בין מבפנים. טור ושו"ע שם.

יג.

רש"י שם ד"ה אלא שמבחוץ.

יד.

ראה לקמן ס"ח "פי הביב שבחצר". וכ"ה בריטב"א ובמ"א שבסמוך "ופיה ברשות היחיד".

טו.

רשב"א וריטב"א שם ד"ה אלא שמבחוץ. הובא בב"י בריש הסימן. מ"א ס"ק א.

טז.

לבוש ס"א. עי' תוס' דף פט, א ד"ה לא שנו. וראה גם לעיל ס"א.

יז.

רא"ש שם. רבנו יהונתן שם בסוף הסוגיא. טור ושו"ע שם.

יח.

אביי שם פח, סע"ב (לענין ימות הגשמים, בעוקה מחזקת סאה). תוס' שם ד"ה מחזיק. רא"ש שם (לענין ימות החמה, בעוקה מחזקת סאתיים).

יט.

ברייתא שם סע"ב. מ"א ס"ק ב.

כ.

הרב רבינו יהונתן ד"ה מקצתן עשו. ב"י. מ"א שם.

כא.

כדלעיל ס"א.

כב.

וראה לקמן ס"ג (בימות הגשמים) שמותר מטעם אינו מתכוין אפילו סמוך לרה"ר. וראה לקמן ס"ה (בחצר ד' על ד').

כג.

עי' תוס' ורא"ש (סוס"י טז) פ"ק דשבת דף ח, ב סד"ה לא מחייב (שמגלגל חייב). וראה גם רמב"ם הל' שבת פי"ג הי"א.

כד.

גמרא שם. טור ושו"ע שם.

כה.

גמרא שם. ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ג.

כו.

רש"י פח, א ד"ה אפילו לשפוך. רבנו יהונתן שם ד"ה בימות החמה.

כז.

מ"א. רש"י ע"ב בד"ה פחות כו'.

כח.

ברייתא שם לפרש"י ד"ה שיבלעו במקומן. מ"א ס"ק ה.

כט.

גמרא (אדם רוצה שיבלעו מים במקומם). רש"י שם ד"ה התם למאי ניחוש (דהא לא מקיימא מחשבתו ולא ניחא ליה דליפקו מיא). לבוש ס"א. מ"א שם. וראה גם רש"י שם ע"א ד"ה התם תיימי (לגבי גומא סאתים, דלעיל ס"ב). במשנה שם ד"ה שופכין (לגבי ביב, דלקמן ס"ח). בגמרא שם סע"א ד"ה אדם רוצה ושם רע"ב ד"ה תיימי (לגבי חצר ד' על ד', דלקמן ס"ה).

ל.

אביי שם. טור ושו"ע שם.

לא.

ככל דיני אינו מתכוין ופסיק רישא, וכדלעיל סי' שלז ס"א וש"נ.

לב.

רש"י שם ד"ה אי משום.

לג.

רבא שם.

לד.

רש"י שם ד"ה אי משום. לבוש ס"א. מ"א ס"ק ה. ועי' לעיל סי' רמג ס"ח.

לה.

ר[יט]ב"א שם ד"ה הא דאמרינן. הובא בב"י. מ"א שם.

לו.

אביי לדעת ר' זירא שם. טור ושו"ע שם.

לז.

רש"י ד"ה דאריך. רא"ש שם. מ"א ס"ק ד.

לח.

ריטב"א שם ד"ה גמרא מ"ט. טור ושו"ע שם. וכדלעיל ס"ב בגומא סאתיים.

לט.

רש"י שם ד"ה תיימי.

מ.

רש"י שם, ובסוף ע"א ד"ה אדם רוצה. וראה גם רש"י ע"א בד"ה הני [התם] תיימי כו' (לגבי גומא סאתים, דלעיל ס"ב). לבוש ס"א.

מא.

עבודת הקדש שער ג ס"ו. ריטב"א שם ד"ה גמרא מ"ט כו'. הובא בב"י.

מב.

רש"י שם פח, א ד"ה מה בין זה (לגבי גומא סאתים, דלעיל ס"ב).

מג.

סעיף ב. וראה לעיל ס"ג (בימות הגשמים) שמותר מטעם אינו מתכוין אפילו סמוך לרה"ר.

מד.

שם במשנה. טור ושו"ע ס"א.

מה.

הרב רבינו יהונתן לגירסא דיליה במשנה ד"ה וכן שני דיוטות. רמ"א ס"א.

מו.

רבינו יהונתן שם. מ"א ס"ק ו (לגירסת מחצית השקל שם).

מז.

רבינו יהונתן שם. מ"א ס"ק ז.

מח.

רמב"ם הל' שבת פט"ו הי"ט (וראה מ"מ שם). רשב"א שם פח, א ד"ה הני תיימי, ובעבודת הקדש שער ג ס"ו. שו"ע סוף ס"א.

מט.

דלא מקרי כחו, כדלעיל ס"א-ה במוסגרים. ועי' לעיל סי' שנה ס"ד וסי"א, כששופך על הדופן או על הדף.

נ.

רשב"א ומ"מ שם. ט"ז ס"ק ה.

נא.

סעיף ד.

נב.

תוס' שם פח, א ד"ה הני תיימי. שבת ק, ב ד"ה כחו. רא"ש שם פ"ח סוף ס"ט. רמ"א ס"ג. וראה ט"ז ומ"א ס"ק ח.

נג.

כדלעיל סי' שנה ס"ד.

נד.

כדלעיל שם סי"ב וש"נ.

נה.

שו"ת מהר"ם מרוטנבורג סי' צו, ותשובתו שבשו"ת רשב"א ח"א סי' תתן, ובמרדכי שבת רמז שעה. ב"י.

נו.

תשובת מהר"ם שבשו"ת הרשב"א ושבמרדכי שם. רמ"א שם.

נז.

מ"א ס"ק יא.

נח.

סעיף א.

נט.

עירובין פח, א. רש"י שם ד"ה אפילו לשפוך. תשובת מהר"ם שבשו"ת הרשב"א ושבמרדכי שם. מ"א ס"ק יג ולעיל שם ס"ק ד. ובזה מותר אפילו בחצר הסמוכה לרה"ר, כדלעיל ס"ג וס"ה.

ס.

וכדלעיל ס"ג.

סא.

רמ"א שם.

סב.

תוס' עירובין פט, א ד"ה לא שנו בשם רשב"ם. רא"ש שם. רמ"א שם.

סג.

תרומת הדשן סוף סי' עג. רמ"א שם.

סד.

במשנה שם כרבי אליעזר בן יעקב. תוס' שם ד"ה ביב. רא"ש שם פ"ח ס"ט. דיעה הא' שבטור ושו"ע ס"ב. וכ"פ בטור ושו"ע ס"א כר' זירא (דאפילו אריך וקטין, ואינו מביא שם דעת הרמב"ם החולק, ומבואר בגמרא שם דהיינו) אליבא דראב"י (וא"כ גם כאן בביב בודאי פוסקים כראב"י, אף שהזכירו דעת הרמב"ם החולק) ודו"ק. עי' תוס' יום טוב (ד"ה וחכמים אומרים, שביאר שתלוי זה בזה).