שולחן ערוך: סימן שמא

ב מִי שֶׁנִּשְׁבַּע לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה פְּלוֹנִית עַד זְמַן פְּלוֹנִי וְלֹא נִזְדַּמֵּן לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ עַד יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל אוֹתוֹ זְמַן, וְאוֹתוֹ יוֹם בָּא בְּשַׁבָּת וְאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, וְיֵשׁ לוֹ פְּתָחִים לְהַתִּיר נִדְרוֹ מִשְּׁבוּעָתוֹ – מַתִּירִין לוֹ אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת,ח מִפְּנֵי שֶׁאִם לֹא יַתִּירוּ לוֹ הַיּוֹם – אִי אֶפְשָׁר לְהַתִּירוֹ לוֹ לְמָחָר:ט^,8

ג הַתָּרַת חֲרָמִים9 דִּינָהּ כְּהַתָּרַת נְדָרִים, וְאֵין מַתִּירִין אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.י אֲבָל נָהֲגוּ לְהַתִּיר חֶרְמֵי הַקָּהָל אֲפִלּוּ אֵינָם לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת,יא לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִהְיוֹת כְּנוּפְיָא אֶלָּא בְּשַׁבָּת, וְאִם לֹא יַתִּירוּהוּ בְּשַׁבָּת – לֹא יִתְאַסְּפוּ בְּיוֹם אַחֵר, וְנִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ הֶתֵּר לְעוֹלָם.יב

אֲבָל אֵין מַחֲרִימִין בְּשַׁבָּת כִּי אִם מִדָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת,יג וְכֵן לְמִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת,יד אֲבָל לֹא לְמִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה אַחֶרֶת.טו

אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּקּוּן הַמְּדִינָה,טז וְאִם לֹא יַחֲרִימוּ בְּשַׁבָּת לֹא יִתְאַסְּפוּ בְּיוֹם אַחֵר וְיִגְרַע הַתִּקּוּן – אֲזַי מֻתָּר לְהַחֲרִים, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לְהַתִּיר הַנֶּדֶר אוֹ הַחֵרֶם מִטַּעַם זֶה.יז וְלָכֵן אֵין לִמְחוֹת בְּמַה שֶּׁנָּהֲגוּ בִּירִידִים שֶׁהַשַּׁמָּשׁ קוֹרֵא מִתּוֹךְ הַכְּתָב מִי שֶׁהוּא מֻחְרָם עַל פִּי בֵּית דִּין מִשּׁוּם חוֹבוֹתָיו, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְרִיז בְּשַׁבָּת שֶׁמִּתְאַסְּפִים כֻּלָּם וְיוֹדְעִים לְכֻפּוֹ בְּעִירוֹ לְשַׁלֵּם,10 וְלוּלֵי זֶה הָיוּ נִפְסָדִין הַחוֹבוֹת וְכָל מַשָּׂא וּמַתָּן.יח

וְכֵן מִי שֶׁבִּזָּה הֶחָכָם – יָכוֹל לְנַדּוֹתוֹ לִכְבוֹדוֹ,יט מִפְּנֵי שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן תִּקּוּן הַמְּדִינָה לְהַעֲמִיד הַמִּשְׁפָּט עַל תִּלּוֹ, וְגַם דְּבַר מִצְוָה הוּא מִשּׁוּם כְּבוֹד הַתּוֹרָה.כ

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְהַחֲרִים בְּשַׁבָּת בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ עַל הַכְּלָל,כא כְּמוֹ שֶׁהֶחֱרִימוּ בְּשַׁבָּת אֶת הָעוֹסְקִים בְּסִפְרֵי הַטֶּבַע כָּל יְמֵיהֶם:כב^,11

ד מִי שֶׁנִּדּוּהוּ בַּחֲלוֹם – מַתִּירִין לוֹ בְּשַׁבָּת:כג