שולחן ערוך: סימן שדמ

א הַהוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי שַׁבָּת – מוֹנֶה ז' יָמִים מִיּוֹם שֶׁנָּתַן אֶל לִבּוֹ שִׁכְחָתוֹ,1 וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָהא^,2 לְזִכָּרוֹן בְּעָלְמָא, שֶׁיְּהֵא לוֹ שָׁם יוֹם חָלוּק מִשְּׁאָר יָמִים, וְלֹא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרַת שַׁבָּת מִמֶּנּוּ.ב אֲבָל מֻתָּר לֵילֵךְ בּוֹג אֲפִלּוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת,ד^,3 כְּדֵי לְמַהֵר לָצֵאת מִן הַמִּדְבָּר.ה^,4

וְאִם יֵשׁ לוֹ מִמַּה לְהִתְפַּרְנֵס – אָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה גְמוּרָה אֲפִלּוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל שֶׁלּוֹ5 עַד שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ,ו מִפְּנֵי שֶׁכָּל יוֹם סְפֵק שַׁבָּת הוּא.ז^,6 וּדְבָרִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָם בְּכָל יְמֵי הַחֹל שֶׁלּוֹ,ח מִפְּנֵי שֶׁכָּל סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל.ט אֲבָל בְּז' שֶׁלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָל עָלָיו שַׁבָּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – אָסוּר בְּכָל שְׁבוּת7, כְּמוֹ יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁהוּא גַם כֵּן סָפֵק, וְאָסוּר בְּכָל שְׁבוּתי מִטַּעַם זֶה.8

וּלְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹיא – מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה אֵצֶל בְּנֵי הַשַּׁיָּרָא לְהִשְׂתַּכֵּריב כְּדֵי פַרְנָסָתוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֲפִלּוּ בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ,יג מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ.יד^,9 וְלֹא יַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי פַּרְנָסָה מְצֻמְצֶמֶת שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבָד,טו אֲבָל לֹא מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ מִשִּׁשִּׁי לַשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, כִּי שֶׁמָּא הוּא עוֹשֶׂה מִשַּׁבָּת לְחֹל,טז^,10 וְאֵין בְּזֶה צֹרֶךְ לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ,יז שֶׁהֲרֵי יוּכַל לַעֲשׂוֹת גַּם לְמָחָר בְּחֹל.

וְאִם יֵשׁ לוֹ לֶחֶם לֶאֱכוֹל – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְבַשֵּׁל לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּזֶה פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ:יח^,11