ב"ה

לימוד וערכים ספרים שולחן ערוך הרב הלכות שבת

שולחן ערוך: סימן שט

מהוצאת

סימן שט טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר אִם מֻתָּר בְּשַׁבָּת וּבוֹ י"א סְעִיפִים:

א נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ א בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד ב^,1 וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ,2 וְאֵינוֹ חָשׁוּב כִּמְטַלְטֵל אֶת הָאֶבֶן בְּיָדָיו. ג^,3 וְהוּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר,2 כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לִבְנוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו, ד שֶׁאִם לֹא יִטְּלֶנּוּ יֶחֱלֶה, ה^,4 וְלֹא גָזְרוּ עַל טִלְטוּל שֶׁלֹּא בְּיָדַיִם מַמָּשׁ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי.ו וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ הָאֶבֶן מִיַּד הַתִּינוֹק, מִפְּנֵי שֶׁיִּצְעַק וְיִבְכֶּה. ז

אֲבָל אִם אֵין לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו – אָסוּר לִטְּלוֹ. ח וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִשְׁאָר טִלְטוּל דָּבָר הָאָסוּר שֶׁמִּטַּלְטֵל מֵאֵלָיו עַל יְדֵי שֶׁמְּטַלְטֵל בְּיָדוֹ אֶת הַדָּבָר הַמֻּתָּר שֶׁעִמּוֹ, שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֵר הָאִסּוּר מִן הַהֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, ט^,5 לְפִי שֶׁלֹּא הִתִּירוּ כֵּן אֶלָּא כְּשֶׁצָּרִיךְ לְדָבָר הַמֻּתָּר, אֲבָל כַּאן אֵין זֶה צֹרֶךְ כָּל כָּךְ לִטּוֹל אֶת הַתִּינוֹק כְּשֶׁאֵין לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו: י

בוַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עָלָיו לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּאֶבֶן,6 אֲבָל אִם דִּינָר7 בְּיָדוֹ – אָסוּר יא^,8 אֲפִלּוּ לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, יב^,9 גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפּוֹל הַדִּינָר מִיָּדוֹ וְיִשְׁכַּח אָבִיו10 וְיַגְבִּיהֶנּוּ, יג וְנִמְצָא מְטַלְטֵל מֻקְצֶה טִלְטוּל גָּמוּר, וּלְטִלְטוּל גָּמוּר חָשְׁשׁוּ וְגָזְרוּ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם סַכָּנַת חֹלִי, יד^,11 כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם סַכָּנַת נֶפֶשׁ אִם לֹא יִטְּלֶנּוּ: טו

ג כַּלְכָּלָה שֶׁהָיְתָה נְקוּבָה וּסְתָמָהּ בְּאֶבֶן טז מִבְּעוֹד יוֹם (אִם הִדְּקָהּ שָׁם בְּחֹזֶק יז)12 – מֻתָּר לְטַלְטְלָהּ,13 שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, יח לְפִי שֶׁאַף הָאֶבֶן נַעֲשָׂה כְּלִי (כְּשֶׁהוּא מְהֻדָּק בָּהּ יט), שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה כְּדָפְנָהּ. כ^,13

וְכֵן דְּלַעַת חֲלוּלָה שֶׁתּוֹלִין בָּהּ אֶבֶן לְהַכְבִּידָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ מַיִם,14 אִם הָאֶבֶן קָשׁוּר בָּהּ יָפֶה מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל מִמֶּנָּה כְּשֶׁמְּמַלְּאִים בָּהּ – מֻתָּר לְמַלֹּאת בָּהּ, כא^,15 לְפִי שֶׁאַף הָאֶבֶן הֻתַּר בְּטִלְטוּל, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמוֹ הַדְּלַעַת עַצְמָהּ שֶׁהוּא בָּטֵל אֶצְלָהּ. כב^,16 וְאִם לָאו – אָסוּר לְמַלֹּאת בָּהּ, כג^,17 אֶלָּא אִם כֵּן יִחֵד אֶבֶן זֶה לְכָךְ לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּסִמָּן ש"ח: כד^,18

ד דָּבָר הָאָסוּר בְּטִלְטוּל19 שֶׁמֻּנָּח עַל דָּבָר הַמֻּתָּר,20 אִם הִנִּיחוֹ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם מִדַּעְתּוֹ עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֵר מֻנָּח שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת – הֲרֵי נַעֲשָׂה הַהֶתֵּר בָּסִיס לְהָאִסּוּר, כה וְנֶאֱסַר בְּטִלְטוּל כָּמוֹהוּ מַמָּשׁ. כו

אֲבָל אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר מֻנָּח שָׁם בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח לַהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ קֹדֶם כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, כז שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס אֵלָיו. כח^,20 וְכֵן אִם נַעֲשָׂה בָּסִיס לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, כט^,21 כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם גַּם דָּבָר הַמֻּתָּר בְּטִלְטוּל שֶׁחָשׁוּב יוֹתֵר22 מִדָּבָר הָאָסוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"י, ל כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּסִיס לְאִסּוּר בִּלְבַדּוֹ – הֲרֵי הוּא עוֹמֵד עֲדַיִן בְּהֶתֵּרוֹ, לא וּמֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַף שֶׁגַּם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו מִטַּלְטֵל עִמּוֹ מֵאֵלָיו.

אֶלָּא שֶׁאִם אֶפְשָׁר לְנַעֵר הָאִסּוּר מִמֶּנּוּ מִיָּד – צָרִיךְ לְנַעֲרוֹ מִתְּחִלָּה, לב^,20 וְאַחַר כָּךְ יְטַלְטֵל הַהֶתֵּר בִּלְבָד לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ אֵלָיו.

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְנַעֵר, לג^,23 אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה הֶפְסֵד בְּדָבָר הַמֻּתָּר לד^,24 אִם יְנַעֵר אֶת הָאִסּוּר, לה אוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ הַנִּעוּר לְהַשְׁלִים בּוֹ הַצֹּרֶךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְטִלְטוּל זֶה,25 כְּגוֹן שֶׁמְּטַלְטֵל הַהֶתֵּר עִם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו לְמָקוֹם אַחֵר מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹת מְקוֹמָם זֶה שֶׁהֵם עָלָיו עַכְשָׁו כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ אֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ אוֹ צֹרֶךְ אַחֵר לו בְּעִנְיָן שֶׁאִם יְנַעֵר כַּאן הָאִסּוּר לֹא יוּכַל לְהַשְׁלִים צָרְכּוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה לז – מֻתָּר לְטַלְטֵל הַהֶתֵּר עִם הָאִסּוּר שֶׁעָלָיו:

ה כֵּיצַד? כַּלְכָּלָה מְלֵאָה פֵּרוֹת וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ, לח^,26 אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם בְּמִתְכַּוֵּן שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁם בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת בְּכַלְכָּלָה27 – הֲרֵי נַעֲשֵׂית בָּסִיס לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּטִלְטוּל. לט^,28 וְלָכֵן אִם הֵם פֵּרוֹת רְטֻבִּים מ וְרַכִּים מְאֹד, מא כְּגוֹן תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, מב שֶׁאִם יְנַעֲרֵן יִתְטַנְּפוּ בַּקַּרְקַע מג וְיִפָּסְדוּ מד – מֻתָּר לִטּוֹל הַכַּלְכָּלָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן שֶׁבְּתוֹכָהּ וּלְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לוֹ הַפֵּרוֹת לְאָכְלָם שָׁם. מה וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ לִטּוֹל הַפֵּרוֹת בְּיָדָיו וּלְהוֹלִיכָם, מו כִּי שֶׁמָּא יִפְּלוּ מִיָּדָיו לָאָרֶץ וְיִתְטַנְּפוּ. מז

וְאִם הֵם מֻנָּחִים בְּסַלִּים קְטַנִּים תּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה29 – יִטּוֹל הַסַּלִּים בְּיָדוֹ מִתּוֹךְ הַכַּלְכָּלָה מח וְיוֹלִיכֵם אֶחָד אֶחָד בְּעִנְיָן שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁיִּפְּלוּ הַפֵּרוֹת לָאָרֶץ.30

וְאִם צָרִיךְ לִטּוֹל גּוּף הַכַּלְכָּלָה מט לְמָקוֹם אַחֵר כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ שָׁם אֵיזֶה תַּשְׁמִישׁ – יִטּוֹל הַסַּלִּים מִתּוֹכָהּ בְּיָדוֹ וְיַנִּיחֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְאַחַר כָּךְ יְנַעֵר הָאֶבֶן מִתּוֹכָהּ וְיִטְּלֶנָּה.

וְאִם הֵם פֵּרוֹת יְבֵשִׁים שֶׁאֵינָם נִפְסָדִים כְּשֶׁהֵם מִתְטַנְּפִים בַּקַּרְקַע31 אַף שֶׁאֵינָם בְּסַלִּים – לֹא יִטּוֹל הַכַּלְכָּלָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הַפֵּרוֹת וְהָאֶבֶן,נ בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לַפֵּרוֹת בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לַכַּלְכָּלָה, נא אֶלָּא יְנַעֲרֵם מִתּוֹכָהּ עִם הָאֶבֶן, נב^,32 וְאַחַר כָּךְ יְלַקְּטֵם בְּיָדוֹ וְיַחֲזִירֵם לַכַּלְכָּלָה נג אִם יִרְצֶה.

אֲבָל אִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הַכַּלְכָּלָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לוֹ הַנִּעוּר – מֻתָּר לוֹ לִטְּלָהּ מִכַּאן כְּמוֹת שֶׁהִיא בְּכָל עִנְיָן: נד^,33

ו וְכֵן אִם הִנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי חָבִית נה שֶׁל יַיִן34 לְכִסּוּי נו וְשָׁכַח לַהֲסִירָהּ מִשָּׁם נז קֹדֶם הַשַּׁבָּת, נח אוֹ שֶׁהִנִּיחַ מָעוֹת עַל הַכַּר נט וְשָׁכַח לִטְּלָם מֵעָלֶיהָ ס קֹדֶם הַשַּׁבָּת,35 וְהוּא צָרִיךְ לִטּוֹל יַיִן מִן הֶחָבִית סא אוֹ לִשְׁכַּב עַל הַכַּר, סב כֵּיוָן שֶׁהֶחָבִית וְהַכַּר לֹא נַעֲשׂוּ בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר סג^,37 – הֲרֵי הוּא מַטֶּה הֶחָבִית עַל צִדָּהּ וְהָאֶבֶן נוֹפֶלֶת, וּמְנַעֵר אֶת הַכַּר וְהַמָּעוֹת נוֹפְלִים.36

וְאִם הָיְתָה הֶחָבִית בֵּין הֶחָבִיּוֹת סד בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ סה^,38 – יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ כְּמוֹת שֶׁהִיא עִם הָאֶבֶן שֶׁעָלֶיהָ סו וּלְנָשְׂאָהּ לְמָקוֹם אַחֵר סז לְהַטּוֹתָהּ שָׁם כְּדֵי לְהַפִּיל הָאֶבֶן מֵעָלֶיהָ.36

וְאִם צָרִיךְ לִמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר סח בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הַנִּעוּר מַסְפִּיק לוֹ סט – יָכוֹל לְטַלְטְלָן כְּמוֹת שֶׁהֵן עִם הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן כְּדֵי לִפָּנוֹת מְקוֹמָן. ע^,36

וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לְגוּף הַכַּר וְלֹא לִמְקוֹמָהּ, אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִגָּנְבוּ הַמָּעוֹת שֶׁעָלֶיהָ – אָסוּר עא אֲפִלּוּ לְנַעֲרָהּ עב כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ הַמָּעוֹת תַּחְתֶּיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִתִּירוּ טִלְטוּל עַל יְדֵי דָבָר אַחֵר אֶלָּא כְּשֶׁמְּטַלְטֵל בִּשְׁבִיל דָּבָר הַמֻּתָּר, וְלֹא בִּשְׁבִיל דָּבָר הָאָסוּר,39 כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א: עג

ז וְכָל זֶה בְּשׁוֹכֵחַ,40 אֲבָל אִם הִנִּיחָם שָׁם מִדַּעְתּוֹ עד עַל דַּעַת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם גַּם בְּשַׁבָּת, בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לִמְקוֹם הֶחָבִית וְהַכַּר, עה בֵּין שֶׁצָּרִיךְ לְגוּפָן, לִטּוֹל הַיַּיִן מִן הֶחָבִית וְלִשְׁכַּב עַל הַכַּר – אָסוּר אֲפִלּוּ לְהַטּוֹתָן עו וּלְנַעֲרָן, עז^,41 לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר עח – נַעֲשׂוּ אִסּוּר כָּמוֹהוּ,41 וְאָסוּר לְטַלְטְלָן כְּלָל אֲפִלּוּ בְּהַטָּיָה וְנִעוּר בִּלְבָד כְּמוֹ הָאִסּוּר עַצְמוֹ. עט^,42

וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ שָׁם כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ אֶלָּא בִּכְנִיסַת הַשַּׁבָּת בִּלְבָד, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם עַד לְאַחַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּלְבָד, פ^,43 שֶׁאָז יְסִירֵם מִשָּׁם עַל יְדֵי נִעוּר – אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם לְהַתִּיר לוֹ אֲפִלּוּ הַנִּעוּר שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ עָלָיו, לְפִי שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁנַּעֲשׂוּ הֶחָבִית וְהַכַּר בָּסִיס לְאִסּוּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא תְּחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת – הֻקְצוּ לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ, פא וְאֵין דַּעְתּוֹ מוֹעֶלֶת לְהַתִּירָם. פב^,44

וְיֵשׁ אוֹמְרִים פג שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ, אֲבָל אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִטְּלָם מִשָּׁם בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת, בֵּין עַל יְדֵי נָכְרִי פד בֵּין עַל יְדֵי נִעוּר פה – לֹא נַעֲשׂוּ כְּלָל הֶחָבִית וְהַכַּר בָּסִיס לָהֶם אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא נֶאֶסְרוּ כְּלָל בְּטִלְטוּל, וְלֹא הֻקְצוּ לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְלָכֵן אִם נִמְלַךְ אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת לְהַטּוֹת הֶחָבִית וּלְנַעֵר הַכַּר, פו אִם הֻצְרַךְ לְגוּפָן, אוֹ לְטַלְטְלָן כְּמוֹ שֶׁהֵן עִם הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן אִם הֻצְרַךְ לִמְקוֹמָן – הֲרֵי זֶה מֻתָּר כְּמוֹ בְּשׁוֹכֵחַ. פז

אֲבָל אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִטּוֹל הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת מֵהֶחָבִית וְהַכַּר עַל יְדֵי נִעוּר אוֹ עַל יְדֵי נָכְרִי, אֶלָּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְטַלְטֵל בְּאֶמְצַע הַשַּׁבָּת אֶת הֶחָבִית וְהַכַּר עִם הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן לְמָקוֹם אַחֵר עַל יְדֵי נָכְרִי אוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לִמְקוֹמָן – אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאַף בְּאוֹתוֹ מָקוֹם יִהְיֶה הָאֶבֶן וְהַמָּעוֹת מֻנָּחִים עֲלֵיהֶם – הֲרֵי הֵן בָּסִיס לָהֶם.

וְהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּמְקוֹם הֶפְסֵד יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, כְּגוֹן אִם נָפַל נֵר עַל הַשֻּׁלְחָן, פח כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ז: פט^,45

ח וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, צ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בָּסִיס לְאִסּוּר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף אִם אַחַר כָּךְ נִטַּל הָאִסּוּר מֵעֲלֵיהֶן – אָסוּר לְטַלְטְלָן כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ כְּמוֹ כְּשֶׁהָיָה הָאִסּוּר עֲלֵיהֶן,צא שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהֻקְצוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – הֻקְצוּ לְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ, צב כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"י: צג

ט אֵין הַהֶתֵּר נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְאִסּוּר אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחוֹ עָלָיו צד בְּכַוָּנָה צה לְאֵיזֶה צֹרֶךְ, צו בֵּין לְצֹרֶךְ הָאִסּוּר עַצְמוֹ, צז בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְיַשֵּׁב עָלָיו בְּטוֹב, צח כְּגוֹן מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר, בֵּין לְצֹרֶךְ דָּבָר אַחֵר הַמֻּתָּר, כְּגוֹן אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית. צט^,46 אֲבָל אִם הִנִּיחוֹ עָלָיו בְּדֶרֶךְ אַקְרַאי, שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה לְאֵיזֶה צֹרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לוֹ שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח עָלָיו, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין לְהָשִׂים בְּתֵבָה חֲפָצִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רֶוַח לְפַנּוֹת מָקוֹם לְכָל חֵפֶץ בְּשׁוּלֵי הַתֵּבָה – לֹא נַעֲשָׂה זֶה בָּסִיס לָזֶה, וְדִינוֹ כְּשׁוֹכֵחַ. ק^,47 וְלָכֵן מֻתָּר לְטַלְטֵל הַמַּפָּה שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּנוֹרָה עוֹמֶדֶת עָלֶיהָ, קא לְפִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ שֶׁתְּהֵא הַמְּנוֹרָה עַל הַמַּפָּה אֶלָּא עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ עַל הַמַּפָּה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְפַנּוֹת מָקוֹם לְהַמְּנוֹרָה בְּגוּף הַשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְפַנּוֹת לָהּ מָקוֹם, וּלְפִיכָךְ לֹא נַעֲשֵׂית הַמַּפָּה בָּסִיס לְהַמְּנוֹרָה, וְלֹא נֶאֶסְרָה בְּטִלְטוּל:48

י קִנָּה שֶׁל תַּרְנְגוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּיצָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶפְרוֹחַ, קב^,49 שֶׁבֵּיצָה זוֹ אֲסוּרָה בְּטִלְטוּל מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה אַף לְכֶלֶב מֵחֲמַת קְלִפָּתָהּ קג^,50 – הֲרֵי הַקִּנָּה נַעֲשָׂה בָּסִיס לְהַבֵּיצָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַקִּנָּה עֲשׂוּיָה לַתַּרְנְגוֹלִין – אֵין זֶה כְּשׁוֹכֵחַ אֶלָּא כְּמַנִּיחַ מִדַּעַת. קד^,51 וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה: קה

יא אִם אָדָם הִנִּיחַ דְּבַר מֻקְצֶה עַל דָּבָר הַמֻּתָּר שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, קו אַף אִם גַּם דָּבָר הַמֻּקְצֶה הוּא שֶׁל חֲבֵרוֹ קז – לֹא נַעֲשָׂה הַהֶתֵּר בָּסִיס לְהָאִסּוּר, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר חֵפֶץ שֶׁל חֲבֶרוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. קח^,52

וְאִם עָשָׂה כֵּן לְטוֹבַת חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּן הַסְּתָם נוֹחַ לַחֲבֵרוֹ דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה לְטוֹבָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל רְאוּבֵן כְּלִי חֶרֶס שֶׁל שִׁמְעוֹן וְהֶעֱמִידוֹ מִבְּעוֹד יוֹם תַּחַת הַנֵּר בְּבֵית שִׁמְעוֹן כְּדֵי שֶׁיִּפּוֹל הַנֵּר לְתוֹכוֹ וְלֹא יִשָּׂרֵף הַבַּיִת, וְנָפַל הַנֵּר לְתוֹכוֹ קֹדֶם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָיָה בְּתוֹכוֹ עַד אַחַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת – נַעֲשָׂה הַכְּלִי בָּסִיס לְהַנֵּר, וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ כָּל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה: קט

הערות שוליים

א.

משנה קמא, ב. טור ושו"ע ס"א.

ב.

רש"י שם ד"ה והאבן. שו"ת הרא"ש כלל כב סי' ח הדרך הב'.

ג.

רש"י שם ובד"ה והאבן (הב'). שו"ע שם.

ד.

דבי רבי ינאי בגמ' שם. טור ושו"ע שם. וראה הל' ת"ת לרבינו פ"א קו"א סק"א קרוב לסופו (כבן שש).

ה.

רש"י שם ד"ה בתינוק. שו"ע שם.

ו.

רש"י שם. מ"א סק"א.

ז.

תוס' קמב, א ד"ה ונשדינהו. מ"א שם.

ח.

משמעות דבי ר' ינאי שם. טור ושו"ע שם.

ט.

ס"ד וש"נ.

י.

בתוס' הנ"ל. וראה גם לעיל סי' רנט קו"א סק"ג (במוסגר).

יא.

רבא קמח, רע"א. טור ושו"ע שם.

יב.

רש"י שם ד"ה אתי. שו"ע שם.

יג.

רבא שם. שו"ע שם.

יד.

ראה לקמן סי' שכח סי"ט. שם סכ"ב. סי' תקז קו"א סק"ד ד"ה כתב.

טו.

רש"י שם. וראה גם תוס' קמא, ב ד"ה אי הכי.

טז.

רב חייא בר אשי בשם רבא קמב, א. טור וש"ע ס"ב.

יז.

מג"א (סק"ג. וראה שם במחצית השקל). וצ"ע דליתא בגמרא.

יח.

גמ' שם.

יט.

ראה גמרא קכה, ב ורש"י ד"ה ממלאין בה וד"ה ולא היא.

כ.

רב חייא קמב, ב. טור ושו"ע שם.

כא.

משנה קכה, סע"א ורש"י ד"ה האבן וד"ה אם. טור ושו"ע שם.

כב.

טור ושו"ע שם. וראה גם לשון רש"י ד"ה אם.

כג.

משנה שם. טור ושו"ע שם.

כד.

סנ"ג. וראה גם לעיל סי' רנט ס"ה. לקמן סי' שיב סוף ס"ב.

כה.

מתבאר ממימרא דרב הונא אמר רב קמב, ב הובאה לקמן ס"ז.

כו.

ראה רש"י שם ד"ה נעשה. ב"י ד"ה שכח. לקמן שם.

כז.

ראה רש"י שם ד"ה אלא. ב"י שם בשם תרומת הדשן ח"ב סי' קצג. מ"א סק"ו.

כח.

רב הונא שם. וראה הטעם לעיל סי' רעז ריש ס"ו.

כט.

ב"י סוד"ה כלכלה מלאה, משבת מז, א ותוס' שם ד"ה הנח.

ל.

סט"ז. וראה גם לעיל סי' רעז ס"ו.

לא.

ראה רא"ש פ"ג סוס"י כב. שו"ת הרא"ש שם.

לב.

משנה קמב, ב. וראה גם גמרא קמב, א. מ"א סי' שי סק"ז.

לג.

ראה מ"א שם, מהרמב"ם בפי' המשניות כלים פי"ח מ"ב. וראה לעיל סי' רעז סוף ס"ו. לקמן סי' שיא ס"ט.

לד.

ראה גם לקמן סי' שי סי"ז. וראה לעיל סי' רעז סוף ס"ו (במוסגר) אפילו בדבר האסור. וראה גם לעיל סי' שח סוף ס"ה.

לה.

מתבאר ממימרא דרבי אלעי אמר רב שם. וכדלקמן סי' שי סי"ז.

לו.

ממימרא דרבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קמב, ב. הובאה לקמן סעיף ו. וראה גם קמב, א מימרא דרב חסדא.

לז.

ר"ן שם (נט, ב) ד"ה גמ' לא שנו.

לח.

משנה קמא, ב. טור ושו"ע ס"ג.

לט.

ב"י סוד"ה כלכלה מלאה (מתוס' מז, א ד"ה הנח. וראה גם רשב"א שם ד"ה הוה ובדף קמב, א ד"ה אמר). לבוש סוף ס"ג. מ"א סק"ד.

מ.

רמב"ם פכ"ה הט"ז מגמרא קמב, א.

מא.

רש"י שם ד"ה בפירות.

מב.

רש"י שם. טור ושו"ע ס"ג.

מג.

גמ' ורש"י שם. רמב"ם שם.

מד.

רמב"ם שם. טור ושו"ע שם.

מה.

ראה רש"י שם ד"ה וטמאה.

מו.

תוס' שם ד"ה ונשדינהו. מ"א סק"ד.

מז.

תוס' שם.

מח.

תוס' שם ובד"ה הכא. מ"א שם.

מט.

ראה ב"י סוד"ה כלכלה מלאה.

נ.

גמ' שם ולישדינהו לפירי כו'. טור ושו"ע שם.

נא.

ב"י שם ושו"ע שם.

נב.

גמ' שם. טור ושו"ע שם.

נג.

גמ' ורש"י שם ד"ה ונינקטיניהו. וראה לקמן סי' שלה ס"ה. סי' שמ סט"ו.

נד.

ב"י שם ממימרא דרבה בר בר חנה שם. שו"ע שם.

נה.

משנה קמב, ב. טור ושו"ע ס"ד.

נו.

רמב"ן במלחמות שם (מח, ב) ד"ה אמר. מ"א סק"ו. וראה לעיל סי' שח סנ"ג.

נז.

גמ' שם. טור ושו"ע שם.

נח.

ראה לעיל ס"ד וש"נ.

נט.

משנה שם. טור ושו"ע שם.

גמ' שם.

רש"י שם ד"ה מטה.

רש"י שם ד"ה אלא.

גמ' שם.

משנה שם. טור ושו"ע שם.

סה.

טור ושו"ע שם.

סו.

משנה שם. טור ושו"ע שם. וראה הביאור בזה לעיל סי' רנט קו"א סק"ג.

סז.

ברייתא שם. טור ושו"ע שם.

סח.

רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שם בגמ'. טור ושו"ע ס"ה.

סט.

ראה רש"י שם. טור ושו"ע שם.

ע.

ראה גם לעיל סי' רעז סוף ס"ה (לאיזה מקום שירצה).

עא.

רבינו ירוחם ני"ב חי"ג (פה, א) בשם המפרשים. הובא בב"י ד"ה וכל זה. מ"א סק"ה.

עב.

מ"א שם.

עג.

סעיף יד. וראה לעיל סי' שח סעיף סא שהניעור אינו טלטול גמור ע"י דבר אחר שכלאחר יד הוא. ומ"מ אינו דומה לטלטול ע"י גופו שמותר אף לצורך המוקצה, כדלעיל שם סט"ו ולקמן סי' שיא סט"ו.

עד.

רב הונא אמר רב ורב חייא בר אשי אמר רב קמב, ב. טור ושו"ע ס"ד.

עה.

ב"י ד"ה וכל זה, שכ"ה משמעות רש"י שם ד"ה לא שנו (הג').

עו.

רש"י שם ד"ה נעשה. טור ושו"ע שם.

עז.

ראה רש"י שם ד"ה לא שנו (הב') וד"ה נעשה (הב'). וראה גם רש"י קכ, ב ד"ה אבל. טור ושו"ע שם.

עח.

גמ' שם. אבל ראה לעיל סי' רנט ס"ג ובנסמן שם.

עט.

ראה רש"י שם ד"ה נעשה. ב"י ד"ה שכח. וראה גם לעיל סי' רעז ס"ו.

פ.

ראה רש"י נא, סוע"א ד"ה הרי זה הובא ב"י שם. וראה גם רש"י קמב, ב ד"ה אלא בשכח. דעה א' בטור ושו"ע שם. ט"ז רסק"א. וראה לעיל סי' שח סע"ח דהיינו כל זמן בין השמשות, וש"נ.