כשרבע מיליון מאזיני רדיו דרום 101.5, שומעים את איש מחלקת החדשות אודי דוד בן דוד, מדבר ברהיטות ובמקצועיות פעם אחר עם בשלל נושאים, הם לא חולמים אפילו לרגע שמאחורי המיקרופון נמצאת דמות מזוקנת של חסיד חב"ד מן השורה. נכון, חלקם כבר מכירים אותו באופן אישי מזירות שונות שסיקר וחלקם מזהים שמדובר באדם מסורתי לפי ה"ברוך השם" שהוא משמיע, אבל לרובם המוחלט זהותו האישית לא ידועה.

נעים להכיר. אודי דוד בן דוד, 33, תושב כפר חב"ד שעובד בתחנת רדיו חילונית למהדרין.

להתחיל מהסוף

לפני שהוא מספר על החיים שלו, אודי מבקש להתחיל דווקא מהסוף "אני רוצה לפתוח דווקא עם החלום שלי: לפרוץ לשידור ולדווח שמשיח יגיע. ת'כלס כולם ישמעו את קול השופר, אבל חשוב לי להיות זה שיודיע על כך. זה המקום הרחוק ביותר שאני רוצה להגיע אליו מבחינת הקריירה – לדווח לעם ישראל שסוף סוף הסבל נגמר ושמתחיל עידן הגאולה".

כזה הוא אודי. גינג'י אמיתי, נלהב, נמרץ ודבק במטרה.

זה סוד ההצלחה שלו ברדיו ובמשרד היח"צ שפתח, אבל בניגוד למאפיינים האלו שלו, דווקא הדת החלה ללוות אותו בגיל מאוחר יותר.

אודי נולד באשקלון בבית מסורתי אבל המסורת לא ממש דיברה אליו. "חודשיים אחרי בר המצווה הפסקתי להניח תפילין, ומעבר לקידוש עם המשפחה ותפילות בחגים, לא ראיתי את עצמי מזדהה עם הדת". הוא המשיך לחיות את חייו, סיים את לימודי בתיכון, התגייס לצה"ל ובשלב כלשהוא יצא לקורס קצינים. "במסגרת הסיורים שלנו כמתחייב בחוק, ביקרנו בכותל ושם הציע לי חסיד חב"ד להניח תפילין. הסכמתי לבקשתו, אבל לא האמנתי למה שזה יחולל. הרגשתי כאילו משהו זז בלב שלי. כאילו שאיזשהו בלוק שחסם ביני לבין האלוקים שזנחתי זז ופתח לי את הדרך להתחבר אליו". מאז הוא לא נפרד מהתפילין והחל להניח אותם בכל יום חול. מבחינתו זה היה הקשר היומי שלו עם אלוקים.

מצא את חב"ד בקליפורניה


אחרי הצבא החל לעבוד בחו"ל, כנציג הסוכנות היהודית בארצות הברית והכיר את הקהילה הקונסרבטיבית בעיר קלייטון שבג'ורג'יה. הוא הלך מידי פעם לטמפל הקונסרבטיבי והרגיש שהגיע לפסגת חייו. מצד אחד עבד בחו"ל והרוויח כסף יפה, ומהצד השני עשה את שנדרש ממנו כיהודי – הניח תפילין, התפלל מידי פעם ואפילו הלך לבית כנסת.

אבל אז אודי הגיע במסגרת עבודתו לפלזנטון שבקליפורניה שם הכיר את בית חב"ד המקומי, והבין שהמקום שבו הוא דרך עד אז, רחוק מאוד מהמקום שאליו אפשר להגיע. "פתאום ראיתי שמעבר לתפילה וקיום המסורת כדי לצאת ידי חובה, ההתקרבות שלי לקב"ה יכולה להשתדרג פלאים על ידי לימוד תורה וחסידות, שמחה והבנת פירוש המילים של התפילה. בבית הכנסת הקונסרבטיבי אמנם היתה שמחה והתפללו עם כלי מוזיקה, אבל זה היה מלאכותי. התפילה בבית חב"ד, לעומת זאת, היתה מתוך חיות ושמחה פנימית, אמיתית ולא מאולצת ובסיומה למדנו בצוותא את פירוש מילות התפילה ופרשת השבוע. היה בזה משהו שהזניק אותי לגבהים חדשים. הבנתי גם שהיהדות היא לא ריבוע מיושן בעל קווים מנחים מימי הבינים, שצריך להכיר אותה כמשהו צדדי ובשאר הזמן לחיות כמו בשנות האלפיים, אלא דבר נפלא שמשלב את הרוחניות בהרמוניה עם חיי היום יום".

אחרי תקופה נפלאה אודי התגעגע לארץ. למרות שחשש שעם אווירת ה'אנטי' שקיימת בה הוא יתקשה לשמור מצוות, החליט לחתוך ולחזור לבית הוריו.

בארץ ביקש אודי ללמוד מקצוע לחיים ולאחר ששקל כמה אופציות החליט ללכת על לימודי תקשורת. אודי נרשם ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים וכמו כל סטודנט ישראלי מצוי חלק את יומו גם עם עבודה מהצד שתאפשר את סבסוד לימודיו. העבודה שמצא הייתה מנהל צוות המכירות של עיתון הארץ בירושלים. "בבקרים עבדתי בעיתון, בצהריים למדתי באוניברסיטה, ובערבים למדתי תורה בבית מדרש לסטודנטים. זה היה שילוב מצחיק, אבל בסופו של דבר הגברתי הילוך בצד הדתי והבנתי שאני לא יכול להמשיך ולשווק עיתון שכזה בתור אדם דתי". כיוון שעזיבת העיתון הייתה כרוכה באיבוד מקום העבודה, אודי חזר שוב לבית הוריו באשקלון ונרשם להמשך לימודי התקשורת במכללת ספיר שבפאתי שדרות. ההשגחה העליונה ליוותה אותו גם כאן כאשר באותם ימים החל לעבוד ב'רדיו דרום 101.5' ובמקביל נפתח בית חב"ד בשכונת מגוריו. מאז בן דוד עלה על המסלול הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מקצועית.

"זה מה שאני רוצה לעשות"

"הפעילות בבית חב"ד של הרב שניאור זלמן ליברמן, הזכירה לי את בית חב"ד האהוב בקליפורניה. נחשפתי בה יותר ויותר לתורת הרבי ולחסידות, והגעתי למסקנה שזו הדרך שאני רוצה ללכת בה ולחיות לאורה".

כמו רבים, בן דוד מדגיש שמה שדחף אותו יותר מהכול "לעלות על המסלול הנכון" היתה נסיעתו לרבי מליובאוויטש לפני 4 שנים. "הצטרפתי לרב ליברמן שהגיע אז לכינוס השלוחים המפורסם, וכשראיתי את הכול מקרוב, הבנתי שאני שואף להיות חב"דניק כמו כל אלו שסבבו אותי. חשוב לי להדגיש, זו לא היתה החלטה פזיזה של 'להיות חלק מהעדר', אלא הבנה עמוקה שהגעתי אליה ביני לבין עצמי אחרי סיור שנעשה לי בבית מדרשו של הרבי ה-770 המפורסם, בציונו של הרבי ובמחיצתם של השלוחים שמוסרים את נפשם בעבור העם היהודי כולו. חוויה רוחנית שאני מאחל לכל אחד לעבור".

שנה לאחר מכן, כשבן דוד "עלה על מדים" והפך להיות חסיד חב"ד מן המניין הוא שקל לעזוב את הרדיו ולחפש עבודה שתתאים לו יותר. "עבודה בתחנת רדיו חילונית היא לא כוס התה של יהודי חרדי", הוא מסביר "השילוב בין עבודה בתקשורת שנוגעת בתחומים רבים שלא הולמים את אורח חיי, הקשתה עליי והרגשתי שאני עובד במקום שנוגד את ערכיי". אבל הרב ליברמן הרגיע אותו והסביר לו את דברי הרבי מליובאוויטש על המעלה שבניצול כלי התקשורת לקדושה. הוא גם הסביר לו שמי שטרוד בלהשפיע ולהעניק לסביבה, לא יקבל מהסביבה השפעות שנוגדות את אמונתו. "הבנתי שאם אני ינצל את עבודתי להגברת אור, לא אצטרך לעבוד כל הזמן לחסן את עצמי".

בן דוד נשאר, ומאז הוא משתדל לנצל את הרדיו לדברים טובים. "אל תיבהל" הוא מבקש להרגיע "אני לא נמצא כאן בתקן של מחזיר בתשובה או מטיף... השליחות שלי היא להביא את אותם החדשות רק בצורה מקצועית ויהודית".

אם הוא לא מטיף, למה בכל זאת בן דוד מתכוון כשהוא מדבר על הגשת חדשות בצורה "יהודית ומקצועית"?

"זה בא לידי ביטוי בכך שאני משדר את אותם חדשות כמו כולם, אבל בזמן שכולם יודעים שכמה שיותר פאניקה ונופך של אקשן ומתח ייעשו טובה לקריירה שלהם ויראו כמה שהם רציניים, אני הולך בכיוון ההופכי. תמיד משתדל להרגיע את הציבור ולהראות שלא כצעקתה. אני משתדל לשים דגש על הדברים הטובים ולא לגרום לאנשים לשנות את סדר יומם הלחוץ גם כך, בגלל פאניקה מיותרת ורצון לצבור נקודות של רייטניג על חשבון הפרת שלוות חייהם. רוצה עוד דוגמא? כיוון שאנו תחנת רדיו שמשדרת לתושבי הדרום, מטבע הדברים אנו עוסקים רבות בנפילות טילים ובאירועים ביטחוניים. בזמן שבו שדרנים אחרים מבקשים לסכם אירוע במילים 'בנס לא היו נפגעים', אני מסיים במילים 'ותודה לקב"ה ששמר עלינו ושוב לא היו נפגעים'".

כשאני שואל איך התגובות מצד הנהלת הרדיו, אודי מסביר שהפעם הראשונה שבה הודה לקב"ה בשידור עלתה לו בזימון להנהלת התחנה כדי להבהיר את מילותיו "המוזרות", אבל כשהסביר להם שהוא בוחר להוקיר תודה "למי שהמזל שלו – כלומר לקב"ה", הם הבינו שלא מדובר במשהו לא מקצועי והרשו לו להמשיך ולשדר כך. הציבור, אגב, מפרגן ובגדול על צורת הדיבור הזו של בן דוד "אני מקבל אינסוף פידבקים מאנשים שמודים לי על צורת הנגשת הדברים הנעימה או על כך שאני מודה למי שבאמת צריך להודות ולא מחלק קרדיטים מיותרים"...

"מעבר למה שהצגתי כעת, יש מעגל רחב יותר של השפעה שבו יש לי חלק. אני קורא לו 'מעגל של שבירת סטיגמות' ומדובר בהשפעה על עיתונאים וחברים למקצוע. מטבע הדברים אני מוזמן למסיבות עיתונאים רבות ובכל פעם אני נתקל בעיתונאי או באיש ציבור שהדעות הקדומות והמעוותות שיש לו על הציבור החרדי נשברות כשהוא רואה אותי, לבוש במגבעת חב"דית ובז'קט הולם, עושה את עבודתו העיתונאית בצורה הטובה ביותר. אני משתדל לשאול, לבדוק ולחקור ומביא עבודה מקצועית שמקבלת פידבקים הן במקום עבודתי והן מעמיתים למקצוע. פעמים רבות הפידבק מגיע עם תוספת של התפעלות מכך שגם חסיד יכול להתנהג כאיש תקשורת מקצועי לכל דבר. במסגרת הזו אני משתדל להניח איתם תפילין ולהעניק להם מעט מהאור של היהדות. תתפלא, אבל עיתונאים רבים מערוצי התקשורת הכלליים, כאלו שכלפי חוץ משדרים ניכור לכל דבר שריח יהדות נודף ממנו, מסכימים להניח תפילין בכל פעם שהם פוגשים אותי".

יש לו גם גימיק נחמד שנוגע לחזות שהוא משדר. השר הקודם לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, ערך מסיבת עיתונאים ברחובות ובן דוד שכניסתו למקום הופרעה על ידי המאבטחים שחשבו שמדובר בחרדי שמבקש להפגין במקום, נכנס באיחור והתיישב במקום פנוי מול השר. עמיתיו העיתונאים, טמנו את ראשם במכשירים הניידים והחלו להתכתב בינם לבין עצמם בשאלה האם אודי יציע לו להניח תפילין. בעוד הם מתכתבים ביניהם הסתיימה המסיבה ואודי ניגש לשר ולעיני מצלמות כלי התקשורת הציע לשר להניח תפילין. אהרונוביץ היה בהלם, אבל הסכים מיד וכשהתפילין על ראשו לחש באוזניי בן דוד שהוא מרוגש מאוד. "זה שודר מאוחר יותר לכל עם ישראל והרגשתי שמדובר בשירות טוב שעשיתי לעם".

המקצועיות שהוא משדר, תרתי משמע, הביאה אותו להקים חברת יח"צ בשם 'ופרצת' שיושבת במשרדי הבורסה ברמת גן, משם הוא משרת שורה ארוכה של לקוחות. תתפלאו, אבל גם כאן החזות החרדית לא מפריעה. "בתחילה חלק מהלקוחות נבהלים וחושבים שהגיעו למקום הלא נכון, אבל אחרי שאנו משוחחים כמה דקות הם רואים שהעטיפה החיצונית אינה קובעת, אלא המקצועיות והאמינות. "אנשים גם יודעים שלאדם דתי יש מוסר עבודה גבוה יותר ושמים גם את השיקול הזה בשקלול הסופי. אגב, אני מרגיש שבעבודה שלי בתחום הזה אני מכפר על עבודות יחסי ציבור שעשיתי בצעירותי למועדוני לילה נחשבים בתל אביב. עכשיו אני מתקן את זה בקדושה".

תמונה: ערוץ 2
תמונה: ערוץ 2

גם במישור האישי

אבל מעבר לזה המקצועי, גם במישור האישי אודי ממשיך להצליח. הוא השתדך והתחתן עם חנה, 29, ממשפחה חב"דית טובה וידועה מכפר חב"ד. "בתחילת דרכי כחסיד, קיבלתי ברכה מהרב יורם אברג'ל שאני יקים בית עם אישה חסידית שתעשה נחת רוח לרבי, וב"ה שהקמתי בית חסידי למופת. לא רק זה, אשתי אפילו מוסרת מידי שבוע פינה קצרה על תורת החסידות בתוכנית הפופולארית 'ערב טוב' שמשודרת ברדיו.

ויש לו גם מסר אישי לסיום. "שחזרתי בתשובה הרגשתי שאני 'נופל בין הכיסאות' ומתקשה למצב את עצמי כפי שצריך בין חיי הרוחניים לחיי החולין. לפעמים הרגשתי תועה בערפל. אבל אז ראיתי הוראה מדהימה של הרבי שממש הצילה את החיים היהודיים שלי. מדובר בהוראה לכל אחד לקחת לעצמו רב אישי שהוא יוכל לשפוך לפני את סודות הלב. כמה שהרבי היה גדול ותקשר עם כל יהודי ויהודיה והשתדל לענות לכל אחד מהם בדברים הכי קטנים ובשפתם שלהם, הוא ביקש מחסידיו שיחפשו בסביבה הקרובה רב שיהיה החבר הטוב ביותר שלהם. הרב שלי הוא הרב ליברמן ואני 'משגע' אותו על כל צעד ושעל ושופך את ליבי. לא פחות מהתווית דרך בחיי הרוחניים, הוא נתן לי עצות והדרכה טובה גם בחיי הגשמיים. אם לא העצה הזו של