בין הרי הגליל, בגבה של כתשע מאות מטר מעל פני הים, נמצאת העיר צפת. הנוף המרהיב הנשקף מכל נקודת תצפית בעיר הקונה לה שם של עיר יפה, המחברת בין מסורת של שנים ארכות, מקום אסטרטגי בין הרי הגליל, ואויר הרים צלול.
העיר צפת היא מהערים הקדומות בישראל, למרות שבמקורות היא לא נמצאת. בתלמוד מוזכרת העיר צפת כמקום בו היו החכמים משיאים את משואות קידוש החודש. היא ממוקמת בנחלתו של שבט נפתלי, ובחפירות ארכיאולוגיות התגלו ממצאים עוד מימי ממלכת ישראל.
כיום, העיר צפת היא מהערים הגבוהות ביותר בישראל, מכילה כ-30,000 תושבים ובהם קהלות חסידיות, בתי כנסת, ומוסדות חנוך לרוב.
מה יש בה, בעיר הזו, שמושך אליה כל כך הרבה אנשים וגורם להם להתנתק לכמה רגעים משאון העיר הרגילה?
עיניים לגליל ולכינרת
העיר צפת אינה בנויה במישור, כי אם על הרים. "הר המצודה" למשל, שעליו נבנתה העיר העתיקה, הוא הר שאינו מתאים כל כך לבניה, עקב שפועים קשים ומורדות תלולים, ולכן הוא בנוי רק בחלקו הקטן. לעומתו הר כנען, הוא נח יותר לבניה ולכן כיום רובו בנוי. ממול העיר צפת שוכן הר-מרון, שהוא מההרים הגבוהים ביותר בארץ.
ממקומות גבוהים בעיר צפת נתן לראות את הרי הגליל הרבים, את הטבע הגלילי הפראי, וכמובן את ימת הכנרת והעיר טבריה.
הגליל הוא מהמקומות היפים ביותר בישראל. הנוף ירק-חי, עצים ופרדסים בכל מקום, והרבה ישובים קהלתיים קטנים. החיים שם מתנהלים על מי מנוחות, ללא שאון המרכז הסואן. גם העיר צפת, שהיא בירת-הגליל, היא עיר שקטה יחסית.
תורה, תפילה, שירה
צפת היא אחת מארבע ערי הקדש שישנן בארץ: ירושלים, חברון, טבריה וצפת. היא היתה ונשארה עירם של המקובלים, של הפרושים, של אלו החפצים להתנתק מההוי הגשמי ולהתעלות ברוחניות. האויר הנקי יחד עם הנוף המלבב, נותנים תחושת שלוה ומרגוע לנפש, ומביאים את האדם להתבודדות רוחנית.
לאחר כבוש העולם על ידי האימפריה העותמאנית – מוסלמית, לפני חמש מאות שנה, התישבו בצפת יהודים רבים שברחו מספרד. זו היתה תקופת "תור הזהב" הצפתית. הכלכלה היתה אז ברוכה, היהודים שלחו ידם במסחר בדים וצמר והצליחו, וכמובן שגדולי עולם וענקי תורה בחרו להתישב בצפת.
ברחובותיה של צפת התהלכו באותם שנים צדיקים ומקובלים שהטביעו את חותמם על הדורות הבאים אחריהם, עד ימינו אלה. בבית הכנסת "אליהו הנביא" ישב האר"י הקדוש, ולימד קבלה לתלמידו הגאון רבי חיים ויטאל. בין הסמטאות הצרות של העיר פסע רבי ישראל נג'ארה וחבר פיוטים שמימיים. מרן רבי יוסף קארו, הפוסק הגדול, הקים כאן את ישיבתו, וחיבר את הספרים "בית יוסף" על ארבעה טורים, וכמובן את ספרו "שלחן ערוך" שהתקבל אצל כל קהלות ישראל. עמו הסתופף הגאון רבי משה – האלשיך הקדוש, וחבר את הביאור המפרסם לתורה – "תורת משה".
בשנת תקי"ז ארעה בעיר רעידת אדמה חזקה מאד, שעלתה בחייהם של כשלוש מאות איש. זו היתה תקופה פחות טובה ליהודי העיר, שרק כמה שנים קדם, בשנת תק"ז חלו רבים מהם במגפה ונפטרו.
אך החל משנת תקל"ז, אז החלו החסידים מרוסיה לעלות לארץ הקדש, החלה לפרוח הקהלה היהודית בצפת ולהשתקם מהריסותיה. רבי מנחם מנדל מויטבסק, מתלמידי הבעל שם טוב עלה יחד עם קבוצה של 300 חסידים להתישב בצפת. ביניהם נתן היה למצא את רבי אברהם מקאליסק, ממנהיגי החסידות באותה עת, ורבי ישראל מפולוצק. אדמו"ר הזקן נשאר אז ברוסיה ונהיה למנהיג החסידים היחיד. הוא היה שולח כספים מרוסיה על מנת לתמוך בקהלה החסידית בצפת ובטבריה.
פרעות וגזירות
בשנת תקצ"ט עזב הקיסר נפוליאון בונפרטה את ארץ ישראל והשאיר אותה ל"חסדיהם" של הערבים. הערבים העלו באש את הרובע היהודי, וטבחו באנשיו. הקהלה היהודית החלה להתמעט ולהחלש.
אך בשנת תר"י קיבלה חזוק בדמות קבוצה של תלמידי הגאון מווילנא שהתישבו בעיר. אחד המפורסמים הוא רבי ישראל ב"ק, ממשפחה יהודית ברוסיה, שהקים את הדפוס היהודי הראשון בישראל מזה 200 שנה.
במשך השנים הבאות, רצף של רעידות אדמה ובזיזות מצד ערביי המקום הובילו לקריסה כלכלית של העיר ולבריחת אנשיה. כך הפכה צפת מעיר של גדולי האומה היהודית לעיר נטושה ובודדה.
![לוויית הנרצחים בפרעות תרפ"ט](https://w2.chabad.org/media/images/951/sSgE9510787.jpg?_i=_n32DD4A5CE5B405756B86D11830CBE5B1 "לוויית הנרצחים בפרעות תרפ"ט")
בפרעות תרפ"ט, כשרצחו ערביי חברון את חבריהם היהודים, גם מקומם של יהודי צפת לא נפקד לדאבון הלב. פורעים ערבים רצחו עשרים יהודים ופצעו כמאה. בשנים הבאות המשיכו ערביי הסביבה להתנכל לאנשי הישוב היהודי בצפת, שלא זכו להגנה מטעם הצבא הבריטי ששלט אז בארץ.
לפני קום המדינה מנה הישוב היהודי בצפת כ-2500 נפש. כאשר הבריטים עזבו את הארץ הותירו את השלטון בעיר בידי הערבים, שהטילו מצור על הרובע היהודי. כח חלוץ יהודי עזר לתושבי העיר במזון ושתיה עד שהצליחו לפרוץ את המצור ולהחזיר את השליטה בעיר.
עם השנים התפתחה העיר צפת, הוקמו בה שכונות חדשות, וקהלות רבות תקעו את יתדם בעיר. כיום מונה העיר קרוב ל-30,000 איש, בהם גם קהילה גדולה של חסידי חב"ד.
בהליכה ברחובות העיר, תוכלו להנות ממשב הרוח הקריר שיכה בחזקה על פניכם. תפגשו ביהודים בעלי צורה, קצוות פאותיהם משתלשלות עד לכתפים, ציציותיהם מתבדרות ברוח וחיוך רחב מרוח על פניהם. הם יפזמו מן הסתם נגון חסידי בדרכם לטבילה במקוה הקפוא של האר"י הקדוש.
אנשי העיר הצפתית, חיים גם במאה הזו עם התמימות שהיתה בעיר לפני מאתים שנה, בזמן שהתגוררו בה המקובלים והצדיקים. האוירה הקדושה שהיתה אז, עוד נשארה בינות לאבנים העתיקות, משאירה חותם של קדשה וטהרה בעיר לנצח.
המאמר מתפרסם באדיבות "החייל מוסקבה"
הוסיפו תגובה