שולחן ערוך: סימן קנה

קנה שֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּבוֹ ב' סְעִיפִים:

א א כָּלב^,1אִישׁ יִשְׂרָאֵלג^,2 חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה,ד בֵּין עָנִיה^,3 בֵּין עָשִׁיר,ו בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין,ז^,4 וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים,ח^,5 וַאֲפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִיםט^,6 – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ עֵת לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר:י^,7 "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה".8

וּבְעֵת זוֹ9 צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת10 וְתַלְמוּד.יא וְלֹא תַּלְמוּד בִּלְבַדיב אִם הוּא תְּחִלַּת לִמּוּדוֹ,11 לְפִי שֶׁבַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה מִן הָאִסּוּר וְהַמֻּתָּר בְּלֹא טְעָמִים וּרְאָיוֹת,יג וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹת הַמִּצְווֹת הַנְּהוּגוֹתיד כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וְלֹא יֶחֱטָא, קֹדֶם שֶׁיֵּדַע הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעֹמֶק לִמּוּד הַתַּלְמוּד.12

וְעֵת זוֹ שֶׁבַּיּוֹםטו מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְבֹּעַ אוֹתָהּ מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה,טז קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לַעֲסָקָיו.יז וְכָל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת13 לְבֵית הַמִּדְרָשׁ14 וְהוֹלֵךְ לִלְמֹד – זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה,יח^,15 שֶׁנֶּאֱמַר:יט^,16 "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן" (וְעַיֵּן שָׁם17 בְּתִלִּים18 בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָןכ וּבַגְּמָרָא סוֹף מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן דַּף כ"ט ע"אכא וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת שְׁמוֹת סוֹף פֶּרֶק ב' וּבִירוּשַׁלְמִי סוֹף פֶּרֶק ד' דִּשְׁבִיעִיתכב). וּקְבִיעוּת הָעֵת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קְבוּעָה וּתְקוּעָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַעֲבִירֶנּוּ אַף אִם הוּא סָבוּר לְהַרְוִיחַ הַרְבֵּה.כג

וּמִכָּל מָקוֹם קֹדֶם שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ – יָכוֹל לֶאֱכֹל פַּת שַׁחֲרִיתכד^,19 אִם הוּא רָגִיל. וְטוֹב שֶׁיַּרְגִּיל בּוֹ, כִּי פ"ג מִינֵי חֳלָאִים כְּמִנְיָן "מַחֲלָה" תְּלוּיִים בַּמָּרָה, וְכֻלָּם פַּת בַּמֶּלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם שַׁחֲרִית מְבַטַּלְתָּם.כה^,20

וּמִצְוָה לְהַנְהִיג עַצְמוֹ בְּהַנְהָגָה טוֹבָה לִשְׁמֹר בְּרִיאוּתוֹ,כו כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדַת בּוֹרְאוֹ.כז^,21 וְעַל כֵּן אֵינוֹ רַשַּׁאי לְסַגֵּף עַצְמוֹכח^,22 אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ צֹרֶךְ לָעֲבוֹדָה, כְּגוֹן שֶׁטִּבְעוֹ נוֹטֶה לִהְיוֹת שָׁטוּף בְּתַאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אוֹ שְׁאָר תַּאֲווֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְפּוֹת טִבְעוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַטֶּה עַצְמוֹ לְקָצֶה אַחֲרוֹן וְלִנְהֹג בְּעַצְמוֹ בִּפְרִישׁוּת לְגַמְרֵי מֵאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁטִּבְעוֹ כּוֹסֵף, וּמַנְהִיג בָּזֶה זְמַן רַב עַד שֶׁיֵּדַע בְּנַפְשׁוֹ שֶׁאַף אִם יִנְהַג עַצְמוֹ בְּזֶה הַדֶּרֶךְ הַמְמֻצָּע לֹא יַטֶּנּוּ טִבְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה.כט^,23

וְזֶהוּ כְּלָל24 לְכָל הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, חוּץ מִן הַגַּאֲוָה וְהַכַּעַס שֶׁבָּהֶם אֵין רָאוּי לֵילֵךְ בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, אֶלָּא לְהִתְרַחֵק מִגֹּבַהּ הַלֵּב וְהַכַּעַס עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן.ל וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ" בְּפֶּרֶק ד' דְּאָבוֹת מִשְׁנָה ד', יְעֻיָן שָׁם בְּפֵרוּשׁ הָרע"ב וּבְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת לְהָרמב"ם שֶׁהֶאֱרִיךְ בָּזֶה וְכֵן בְּעִנְיַן הַכַּעַס, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קנ"ו ס"ג:

ב אִם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר נָחוּץ מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה וְרוֹצֶה לִלְווֹת עֵת הַקָּבוּעַ לוֹ וּלְפָרְעָהּ אַחַר כָּךְ בַּיּוֹם אוֹ בַּלַּיְלָה (כְּמוֹ17 שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל"ח סָעִיף ב'לא^,25 מֵהַשׁ"ס דְּעֵרוּבִין פֶּרֶק הַדָּר דַּף ס"ה ע"אלב) – אַף עַל פִּי כֵן טוֹב שֶׁיִּלְמֹדלג אֲפִלּוּ הֲלָכָה אַחַת אוֹ פָּסוּק אֶחָדלד מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה.

וְאַף מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִלְמֹד – יֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁלה וּשְׂכַר הֲלִיכָה בְּיָדוֹ,לו^,26 אוֹ יִקְבַּע לוֹ מָקוֹם27 וְיִּלְמֹד מְעַט בְּזֶה שֶׁיּוֹדֵעַ, וְיַכְנִיס יִרְאַת שָׁמַיִם בְּלִבּוֹ, וִיפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, אוּלַי יִמְצָא בָּהֶם אֵיזֶה צַד עֲבֵרָה וְיִפְרֹשׁ מִמֶּנָּה:לז