שולחן ערוך: סימן קטז

סימן קטז פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ וְדִינָהּ וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

א "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ כו'" הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּבא^,1 "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה", לְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר "רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ" אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב.ב

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב לַיָּחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּיםג וְכָאן אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן רַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד – יֵשׁ אוֹמְרִיםד שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּתְכַוֵּן לִקְרוֹת אוֹ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹת מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה – מֻתָּר לְשַׁנּוֹת הַפָּסוּק לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה וּלְפִי עִנְיַן הַתְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִיםה שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְשַׁנּוֹת אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא כָּל הַמִּזְמוֹר אוֹ כָּל הָעִנְיָן כַּסֵּדֶר, וְאָז אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אָסוּר לְשַׁנּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר פְּסוּקִים הֵנָּה וָהֵנָּה – יָכוֹל לְשַׁנּוֹת מִיָּחִיד לְרַבִּים וּמֵרַבִּים לְיָחִיד. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִזְמוֹר שָׁלֵםו מִיָּחִיד לְרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, וְגַם פָּסוּק לֹא יְשַׁנֶּה אֶלָּא כְּשֶׁאוֹמְרוֹ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָהז (לְפִיח שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁגַּם לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה):2