שולחן ערוך: סימן קכא

קכא דִּינֵי מוֹדִים וּבוֹ ג' סְעִיפִים:

א בְּ"מוֹדִים" שׁוֹחִין תְּחִלָּה וָסוֹף,א^,1 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ג.ב וּמִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹחֶה בְּ"מוֹדִים"ג – שִׁדְרָתוֹ נַעֲשָׂה נָחָשׁ לְאַחַר ז' שָׁנִים אַחַר מוֹתוֹ2 (וְאֵינוֹ קָם בִּתְחִיַּת הַמֵּתִיםד).3

וְאִם נִזְדַּמֵּן לוֹ רֹק בְּ"מוֹדִים" – לֹא יִשְׁחֶה עַד שֶׁיֵּצֵא הָרֹק:ה

ב הָאוֹמֵר "מוֹדִים מוֹדִים" כְּאוֹמֵר "שְׁמַע שְׁמַע" וּמְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ,ו^,4 כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"א:ז

ג יָחִיד אֵין לוֹ לוֹמַר "בִּרְכַּת כֹּהֲנִים"ח שֶׁהוּא "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'",5 כִּי בְּצִבּוּר נִתְקְנָהט כְּנֶגֶד נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה.י^,6 וּלְפִיכָךְ אַף הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אֵין אוֹמֵר בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר,יא מִפְּנֵי שֶׁאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּמִנְחָה אֶלָּא בְּתַעֲנִית צִבּוּר מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת,יב^,7 וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ נִקְרָא תַּעֲנִית צִבּוּר.יג^,8 וְאִם נָהֲגוּ שֶׁאַף הַיָּחִיד אוֹמְרָהּ בִּזְּמַן הָרָאוּי לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם – אֵין לִמְחוֹת:יד