שולחן ערוך: סימן קז

א אִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל י"ח אִם לָאו – צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל,א^,1 וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: אִם לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי – תְּהֵא לְחוֹבָתִי, וְאִם הִתְפַּלַּלְתִּי – תְּהֵא לְנִדְבָתִי.ב^,2 וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל סָפֵק מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל3 – הִצְרִיכוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל,ג מִפְּנֵי שֶׁהַלְּוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹםד^,1 בְּתוֹרַת נְדָבָה.ה אֶלָּא שֶׁאִם בָּרִי לוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּתוֹרַת נְדָבָה – צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹו כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נְדָבָה,ז וְלֹא יְהֵא כְּמַקְרִיב ב' תְּמִידִין וְעוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּל תּוֹסִיף",ח^,4 שֶׁתְּפִלַּת חוֹבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת הַתָּמִידט וּתְפִלַּת נְדָבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת נְדָבָה. אֲבָל אִם מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל אִם לָאו – אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ הַב',י שֶׁכְּשֶׁחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל עַל הַסָּפֵק – אֵין לְךָ חִדּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה.יא^,5

וְעַל יְדֵי חִדּוּשׁ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בִּנְדָבָה כָּל הַפְּעָמִים שֶׁיִּרְצֶה,יב חוּץ מִתְּפִלַּת מוּסָף שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין אוֹתָהּ בִּנְדָבָהיג אֲפִלּוּ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ,6 כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר "וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם"יד וְהַמּוּסָפִים אֵינָן קְרֵבִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר וְאֵין הַיָּחִיד יָכוֹל לְהִתְנַדֵּב אוֹתָם.טו וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵינָן מִתְפַּלְלִין נְדָבָה כְּלָל,טז לְפִי שֶׁאֵין נְדָרִים וּנְדָבוֹת7 קְרֵבִין בָּהֶם:יז^,8