בס"ד. "יחידות" לקבוצת חתנים וכלות שיחיו

בלתי מוגה

בהוספה1 על הברכות האמורות (לעיל, ובפרט) בהשיחה הראשונה2, שבזה נכלל כאו"א מישראל בתוך כלל ישראל – ישנה הוספה מיוחדת בברכות בקשר לחתונה חדשה בישראל, הקמת בית חדש בישראל, על יסודי התורה והמצוה.

ובהקדם ביאור דיוק הלשון חתונה חדשה ובית חדש בישראל – שאף שמדובר אודות חתן וכלה שהם אנשים (איש ואשה) פרטיים, מ"מ, ה"ז גם ענין כללי שקשור ונוגע (נוסף על כל הקרובים, גם) לכאו"א מישראל ולכלל ישראל,

– ויתירה מזה, שקשור ונוגע גם לבנ"י בדורות שלפנ"ז, וכמודגש גם בהמבואר בספרים3 שבעת החתונה משתתפים גם הקרובים מהדורות שלפנ"ז –

וההסברה בזה – ע"פ הכלל "העצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו"4, היינו, שבענין עצמי, גם חלק, ואפילו חלק שנראה קטן – יהודי אחד ויחיד לגבי כלל ישראל – ה"ה קשור ותופס בהעצם כולו.

* * *

ותוכן ההוספה בברכות בשייכות לחתונה – החתונה של החתנים והכלות הנמצאים כאן, בתוככי כל החתונות של בנ"י בכל מקום שהם:

לכל לראש – הברכות להחתן והכלה בכל המצטרך להם, הן בנוגע להכנות לחתונה, הן בנוגע לחתונה עצמה ושבעת ימי המשתה, שתהי' ברוב עם וברוב שמחה, הן בכמות והן באיכות, והן בנוגע להמשך החיים לאורך ימים ושנים טובות, להתברך בבנים ובנות עוסקים בתומ"צ, בני חיי ומזונא רויחא ובכולם רויחא.

ובהמשך לזה גם הברכה לכלל ישראל – שהחתונה נעשית הכנה לקיום היעוד שאומרים בשבע ברכות: "מהרה – "גאָר אינגיכן, אינגיכן ממש" – ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה וגו'"5,

ולא רק "ישמע" בלשון עתיד, אלא בלשון הוה – שתיכף ומיד נמצאים כל בנ"י, החל מהחתנים וכלות הנמצאים כאן, עם כל קרוביהם, בתוככי כלל ישראל, כולל גם כלל ישראל שבכל הדורות – שכולם יחדיו נמצאים (בארצנו הקדושה, ושם גופא) "בערי יהודה ובחוצות ירושלים",

וחוגגים שם כל עניני שמחה של בנ"י, "אידישע שמחות", ובפרט שמחת נישואין, החל מחתונות אלה (המשכן בשבעת ימי המשתה או ההכנות אליהן), שתתקיימנה כבר במעמד ומצב של גאולה האמיתית והשלימה, ועד להנישואין הכלליים דהקב"ה וכנס"י שבימות המשיח6.

* * *

ובזה ניתוסף עוד יותר עי"ז שמוסיפים בכל עניני תורה ומצוותי',

ובפרט במצות הצדקה – כמנהג ישראל7 שהחתן והכלה, הוריהם, וכן קרוביהם וחבריהם הטובים, מוסיפים בנתינת הצדקה ביום החתונה,

שעי"ז ניתוסף עוד יותר בשמחה של תורה ושמחה של מצוה – שמחה הקשורה עם הקב"ה, שהוא המקור לכל עניני שמחה וכל עניני ברכה, ועד באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה, כמודגש במיוחד בנוגע לחתונה, שענינה "בנין עדי עד"8, ובמילא גם השמחה היא למעלה ממדידה והגבלה9.

והעיקר – שמהשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה הקשורה עם בנין עדי עד, באים לשלימות השמחה הכי כללית שלמעלה ממדידה והגבלה – שמחת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.