משה אומר לבני ישראל שהבחירה בין הטוב לבין הרע מצויה תמיד בידיהם.

הבחירה ושׂכרה
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע . . . וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים וגו': (דברים ל:טו)

העובדה שלא תמיד ברור שהתנהגות טובה מובילה לברכה ולחיים והתנהגות רעה מובילה לקללה ולמוות, היא בדיוק מה שמאפשר לנו לבחור בטוב. אם תמיד היה ברור שהתנהגות טובה מובילה לברכה ולחיים והתנהגות רעה להפך מהם, איזו בחירה היתה לנו? עצם העובדה שלהיות טוב אינה מובילה תמיד ל'חיים טובים' מאפשרת לנו ואף 'מאלצת' אותנו להעמיד את יחסינו עם ה' על בסיס פנימי ועמוק הרבה יותר.

ה' מבקש מאתנו לבחור בטוב לשם הטוב, ולא מתוך ציפייה לשכר. כך עלינו לעשות אפילו כשאנו רואים במוחש שעשיית הטוב אכן מובילה לטוב.

(על פי לקוטי שיחות כח, עמ' 82)