משה אומר לבני ישראל שעל מנת לזכות באהבה ללא תנאי מהקדוש-ברוך-הוא, עליהם לאהוב אחד את השני ללא תנאי. זאת הסיבה שהוא כינס את כולם יחד לחתימת הברית עם ה'.
כיצד נוכל להתאחד באמת? אחרי הכול, הפסוק עצמו מתאר הבדלים משמעותיים ביותר בין יהודים שונים: חלקם ראשי שבטים וחלקם שואבי מים. מה יכול להיות המכנה המשותף בין מנהיג רם-מעלה ואיש עמל קשה-יום?
התשובה לכך משולשת: ראשית, מי רשאי לקבוע מי באמת גבוה יותר בסולם ההישגים? המראות החיצוניים מתעתעים, ואנו נוטים להעריך את עצמנו יותר מדי ואת זולתנו פחות מדי. שנית, גם אם הערכנו עצמנו נכונה, זה שאנו 'ראש' בתחום אחד בחיים אין פירושו שאין תחומים אחרים שבהם אנשים אחרים הם 'ראשים' (ואנו 'שואבי מים'...). כל אחד הוא מנהיג בצורה מסוימת, והצלחתנו הקולקטיבית תלויה בתרומתו הייחודית של כל יהודי. שלישית, יהיו אשר יהיו הפערים בין הנבראים, הפער בין כל אחד מהם לבין הבורא הוא תמיד אין-סופי. הכרה בקטנותנו האין-סופית מול ה' מבטלת את פערי המעמדות בינינו לבין נבראים אחרים ומוחקת כל רגש של עליונות שאנו עשויים לחוש כלפיהם.
ככל שנהרהר בשלוש נקודות אלו כך נוכל לעמוד יחדיו, מאוחדים, כשהאהבה שוררת בינינו ואף מתבטאת במישור המעשי.
(על פי לקוטי שיחות ב, עמ' 400-398)
הוסיפו תגובה