ה' מורה למשה לערוך מבחן שיוכיח לעם ישראל שקֹרח ועדתו טועים, וכי ה' אכן בחר באהרן לתפקיד הכהן הגדול. לצורך זה, הוצע לאנשי קרח להקטיר קטורת לצדו של אהרן הכהן. כזכור, עבודת הקטורת מהווה חלק מעבודת המשכן, ורק הכֹהנים היו רשאים לבצעה. בנוסף, לא מכבר ראו ישראל כיצד מתו שני בניו של אהרן, נדב ואביהוא, כאשר הקטירו קטורת שלא ברשות. מעתה, אם תתקבל עבודתם של קרח ואנשיו והם לא ייפגעו, תהיה זו הוכחה לצדקת טענותיהם; אך אם, לעומת זאת, יברר ה' שרק הקטרתו של אהרן רצויה לפניו, שוב לא יוכלו לבוא בטענות כנגד מעמדו המיוחד.

לכל זמן ועת לכל חפץ
וּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי ה' אִישׁ מַחְתָּתוֹ וגו': (במדבר טז:יז)

אנשי קֹרח ידעו שהמבחן שמציע להם משה עתיד להביא למיתתם, אולם בכל זאת בחרו להיענות לאתגר. טעמם ונימוקם היו עִמם: טוב היה בעיניהם לחוות את עבודתו הנשגבת של הכהן הגדול ולוּ פעם אחת בלבד, ואפילו אם הדבר יעלה להם בחייהם.

משכך, הרי שעלינו ללמוד מפרשתנו גם הן וגם לאו. הן - עלינו ללמוד מתשוקת הקודש העזה שהניעה אותם למעשה שעשו, ולשאוף כמותם להתעלות אל המדרגה העליונה ביותר שנוכל להשיג בעבודת ה'. ולאו - אך עלינו להישמר מלחזור על טעותם, שכן הִתעלות רוחנית הנוגדת את רצון ה' אינה מקרבת אותנו אליו אלא מרחיקה אותנו ממנו.

(על פי לקוטי שיחות יח, עמ' 191-190)